על השבת אבידה לגוי

אכן אני מסכים ששאלת קידוש השם היא עקיפה של העניין. לדעתי יש  חובה גמורה להחזיר כיום, כפי שכותב המאירי. אתה כותב שעושה כן מצד המוסר ולא מצד הדין, ואעיר על כך בתרתי: ראשית, לענ"ד כיום זהו דין ולא מוסר, שכן יש חובה להשיב אבידה לגוי בדיוק כמו יהודי ומאותו פסוק. הגמרא בב"ק לז אומרת בפירוש שהתירו ממונם לישראל רק מפני שלא קיימו את ז מצוות שלהם. שנית, גם אם זה מוסר מה הבעיה בזה?!
ומה ששאלת אם מדובר באיסור היכן מצאנו שהתירו איסורים מפני חילול וקידוש השם, היא הנותנת. זה לא איסור אלא תגובה למצב הספציפי של הגויים דאז, ולכן אפילו בזמנם היה מקום להחזיר בשביל קידוש השם. זו גופא הראיה לכך שלא מדובר באיסור.
ראה על כך במאמרי על הגויים בזמננו כאן:
https://musaf-shabbat.com/2013/10/04/%D7%92%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D
ועל היחס לגוי ושינויים בהלכה כאן.
——————————————————————————————
שואל:
לפי המאירי ברור שיש להחזיר…

אני שואל לפי הפוסקים שלא נקטו כשיטתו, ואין להשוות דיני הגויים בזמננו לדיני גר תושב…
הגמרא והפוסקים אומרים במפורש שחוץ מהפטור של התורה יש יש איסור בדבר (לכאורה הוא מדרבנן), ואפילו עסקו בנימוק שלו…
לפי רש"י הטעם הוא כדי להראות שאנו משיבים מחמת החיוב ולא דבר אחר… במי שעושה לשם קידוש השם אין איסור כלל, כי הוא עושה 'לשם שמיים', כל סיבת האיסור בטלה…
אבל העושה בשם המוסר- לכאורה עושה בדיוק מה שחכמים רצו למנוע, מגלה שעושה את הדבר שלא לשם שמיים… שאלתי היא האם כשהנורמה המוסרית הבסיסית משתנה ממלא התורה מכירה בתוקפו, זה נכנס לתחום שהתורה עצמה חייבה כלפי גויים, וממילא לא יהיה איסור… בלי המנגנון הזה זה לכאורה בדיוק גדר האיסור..
——————————————————————————————
הרב:
ראשית, גם לשיטת רש"י זה לא הכרחי. ייתכן שהאיסור הוא לעשות משום חוקות הגוי או מציאת חן בעיניהם. אבל עשייה מפני המוסר דומה לעשייה מפני קידוש השם. גם המוסר מוטל עלינו מהתורה (ועשית הישר והטוב).
בכל אופן, גם אם אתה צודק שיש איסור לעשות זאת מפני המוסר, איני מבין איך אתה מציע שזה ישתנה. ראשית, אם המוסר כיום אומר להשיב הרי שוב אתה עושה משום המוסר וזה מה שנאסר. שנית, בפשטות גם בימיהם זה היה צו המוסר שהרי לשיטתך נאסר אז להשיב מפני המוסר.
אבל כל זה הוא דברים משונים. ממתי נאסר לעשות משהו מפני המוסר רק כדי להראות שעושים מפני ההלכה? אלו דברים מתמיהין.
——————————————————————————————
שואל:
השאלה היא האם הנורמה המוסרית יכולה להשתנות…
התורה רק אסרה רצח וגזל מגויים כי זה היה נחשב כיושר ומוסר, וכמו שהגויים עצמם מחוייבים רק ביושר ומוסר כך אנו כלפיהם… השאלה היא מה הדין כשהגויים עצמם מקבלים נורמות יותר מחמירות של התנהגות מוסרית- האם התורה תכיר בכך וזה יהפוך ל'בסיס' שגם אנו מחוייבים כלפיהם, או זה עדיין חלק מה'תוספת' שאנו מחוייבים רק בינינו (ולפי רש"י אפילו אסור כלפי אחרים, כדי לא לטשטש)
——————————————————————————————
הרב:
אני לא מבין על מה הדיון. הסברתי את זה כבר. הנורמה המוסרית בהחלט יכולה להשתנות. אבל אם כדעתך שרש"י אוסר לעשות דברים ממניע מוסרי (מה שלא הגיוני בעליל לדעתי) אז זה לא ישנה את ההלכה. תהיה חובה מוסרית ואיסור הלכתי.