על חשיבה חופשית ומחויבות דתית
שלום לרב,
כמה שאלות במחילה מכבודו לגבי סרטון ביוטיוב של הרב עלחשיבה חופשית ומחויבות דתית:
1. מדוע לאחר חתימת הסנהדרין( "המחייבים הפורמלים"), אם בימינו אנו נקבל עלינו כולנו גדול דור כלשהוא, אזי הרב אומר שיהיה לזה משקל הלכתי ויחזור מעמדם למעין סנהדרין. הרי לדבריך, לאחר תקופת סנהדרין כל הרבנים נחשבים רק כסמכות מהותית…?! מה שבעצם עומד בבסיס השאלה שלי הוא, האם מה שהפך את סנהדרין להיות גורם מחייב פורמלי (ולא מהותי) הוא מכח קבלת העם או מכח התורה? אם מכח העם אזי מובן לי למה היום אם נסכים כולנו על גדול דור אחד יהיה מעמדו כסנהדרין. אבל אם מכח קבלת התורה, אזי גם בימינו אנו לא נוכל יותר לחדש סנהדרין ולהפוך אותה להיות גורם בעל סמכות פורמלית כיווח שהתורה העניקה סמכות זו רק לסנהדרין המקורית דאז (או שלא..).
2. לגבי נורמות מוסריות למשל וההבחנה בין טוב לרע, מדוע אין אני רשאי להגדיר לעצמי מה טוב ומה רע, מדוע אני רשאים לקבל את ערכי המוסר כמות שהם ורק לבחור אם אני מציית להם או לאו. מהו ההבדל העקרוני. הרי לגבי רצח ששייך קטגורית לצד השלילי והרע, מדוע רצח מחבל זה נחשב לפעולה חיובית אבל רצח של אדם תמים לא..כי לכאורה גם המחבל יוכל באותו אופן לומר שלרצוח יהודי ח"ו זה טוב וטענותיו עמו.. הרי גם בשדה הדתי-יהודי יש מקרים שעדיף למות מאשר לעבור עבירה (גם במקרים שאיום הרצח מוטל על זולתי ולאו דווקא עלי, ועדיין ההלכה מצווה עלי לא לעבור על האיסור ולגרום לכאורה למות חברי למשל) כיוון שיש ערכים ומצבים מסוימים שהם עליונים לערך החיים, ולשיטת המחבל גם יכול להיות שהשמדת ה"כופרים" היא ערך עליון יותר מערך החיים…
3. כחידוד לשאלה קודמת, לגבי מאן דהוא שהרב התייחס למאמרו אודות ההבדל רבניים וריבוניים. מדוע הרב יצא מתוך הנחה שגם כותב המאמר לא התכוון למחויבות לערכים שליליים, למה חייב להניח זאת?! מה הבעיה בליצור לעצמי מערכת ערכים ולהגדיר לעצמי מה טוב ומה רע, הרי כל אותו שיעור נבנה על הנחה זו, שהיוצא ממנה זה שגם אותו אדם ריבוני לכאורה מחויב בסוף לאיזה שהם הגדרות של טוב ורע. מדוע הרב קובע ש "רצח זה רע ועזרה לזולת זה טוב" כנתון? האם לא ניתן לומר שעצם אמירת המשפט הקודם הוא סוג של קיבעון או חוסר מחשבה חופשית?
4. מאיפה אני למד שרק לסנהדרין ניתנה סמכות פורמאלית? במילים אחרות, מדוע הציווי " ועשית ככל אשר יורוך" מעיד דווקא על מכניזם של סנהדרין ולא על על התלמוד למשל או כל סמכות רבנית אחרת…
אשמח להתייחסות לכל שאלה.
מחילה על האריכות,
תודה רבה.
- אתה מחזיר אותנו לשאלת חידוש הסמיכה. טענת הרמב"ם היא שקונצנזוס מלמטה יכול לשחזר את שרשרת הסמיכה מלמעלה שנקטעה. כך גם קיבל התלמוד את סמכותו (שהרי חכמיו לא היו סמוכים).
- כאן יש כמה שאלות שונות וקשה להתייחס לכולן. אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה, אבל יש החלטות שתהיינה שגויות. כמו שאדם יכול להחליט שהקיר שהוא רואה מולו הוא חתול. ערכי המוסר הם סוג של עובדה, ואם יש מחלוקת לגביה אז יש שם אחד שצודק ואחד שלא צודק. (יכולים להיות מקרים שבהם יש שתי תשובות נכונות, אבל לא כולם כאלה) כך הוא גם לגבי דוגמת המחבלים. אכן הם לשיטתם רואים את ההמצב כך, אלא שלדעתי הם טועים.
- אני לא חייב להניח זאת, אבל אני מניח זאת. אני גם לא חייב להניח שיש מולי קיר, אבל אני מניח שאם אני רואה אז הוא שם. אגב, מהיכרותי עמו ההנחה הזאת כנראה נכונה.
- ההלכה קובעת ש"לא תסור" נאמר רק ביחס לסנהדרין. אפשר לראות זאת גם בפסוקים, וכך הסכמת כל הפוסקים (למעט החינוך).
אבל חשוב לי להבין למה מעשים מוסריים הם בגדר עובדה?! ומהו התוקף של המוסר, במיוחד אם אני אדם לא דתי..ז"א האם לאדם חילוני או אתאיסט יש הצדקה לבקר אותי על התנהגות מסוימת מתוקף "המוסר האנושי"/ המצפון, או שבמקרה של אדם לא דתי, המוסר הוא סובייקטיבי,דינאמי וחסר תוקף..
מעשים מוסריים אינם עובדה. ערכי מוסר או נורמות מוסר הן עובדה. אתיאיסט לא יכול לבקר מוסרית אף אחד כי לא יכולה להיות מבחינתו הצדקה לנורמות מוסר. ראה במחברת הרביעית (השיחה הרביעית הספר הראשון). בלי ריאליזם מוסרי אין דרך לבסס מוסר תקף.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer