פוליגמיה בעד / נגד ?

אם אכן אין בעיה, כיצד הרב מסביר את התקנה, מדוע היא נתקבלה על ידי הקהילות האשכנזיות, כיצד דבר מותר בתכלית הופך להיות אסור, במיוחד שאין בכתובים כל טעם המסביר את התקנה בשעתה (פרט לטעמים שניתנו בדיעבד לאחר מאות שנים !!!) ?

אני מניח שיסוד התקנה היה עיוותים שונים שנוצרו סביב העניין (דיברתי על השפעות בעייתיות). חלקם כנראה לא בהכרח מוסריים אלא חברתיים-דתיים (מבחינה דתית נראה היה לו עדיף תא זוגי של שניים). אבל גם אם ר"ג חשב שיש בזה בעיה מוסרית אני לא מסכים. ברור לי שאין בזה שום בעיה מוסרית אם כל הצדדים מסכימים בנפש חפצה. אבל איסור לא תלוי בהכרח במוסריות.
לא כל תקנה מקבלת הנמקות בזמן אמיתי. יתר על כן, לפעמים זה מובן מאליו ולא צריך לנמק. ברוב תקנות חז"ל למשל אין נימוקים בגוף התקנה. עד כדי כך שכתבו כמה מבעל יהכללים שכשהטעם מופיע ניתן לפרש את התקנה לפי טעמה (מה שלא עושים בד"כ).

פוליגמיה מאד מזיקה מבחינה חברתית כי היא יוצרת משחק סכום אפס בין מעט גברים הנהנים מהרבה בנות זוג והרבה גברים בלי אף בת זוג. כתוצאה מכך תופעות כמו הומוסקסואליות, טשטוש מיני ובלבול מיני מתרחבות בשולי החברה היכן שהזכרים מהמעמד הנמוך מתייאשים ממציאת בת זוג. לא במקרה הספרדים הפוליגמיים חששו לייחוד בין זכרים בשעה שהאשכנזים המונוגומיים לא חששו לכך כלל.

בעיה נוספת שבמקום להתמקד בתיקון עולם בעולם מונוגמי מתמקדים בעולם פוליגמי בהשגת סטטוס חברתי שיקנה לאדם יותר בנות זוג. כך למשל בחברה פוליגמית כמו החברה המיתרנית העכשווית אנשים בעלי מעמד וקביעות דוגמת פרופסרים באקדמיה נוהגים להשמיע דעות בעייתיות ולאו דווקא הגיוניות כדי לסמן את עצמם מבחינה חברתית (הזנב הארוך של הטווס) וכך למשוך לעצמם בנות זוג צעירות ויפות מקרב התלמידות.

לא מסכים. ראשית, אתה מניח שטשטוש מיני ובלבול מיני הם בעיות מוסריות. בעיניי לא. שנית, אתה מניח שבמקום שבו יכולות להיווצר בעיות חברתיות יש להגביל את הפרטים. עם גישה כזאת לא תגיע רחוק. גם צבירת כסף יוצרת בעיות של רדיפה אחרי סטטוס חברתי. גם תחרויות ספורט ועוד.
הרדוקציה שאתה עושה לסנסציוניות האקדמית היא רדודה להפליא. קשה לי לקבל שזה כדי למשוך בחורות צעירות ויפות. לפי זה גם הךנאטים החרדים והדתיים ושים זאת כדי למצוא חן בעיני בנות זוג יפות בעלות השקפות כשלהם. הפכת אותנו לבעלי חיים.

הבעיה לדעתי נוצרה בגלל שאנשים התחילו לצאת מתפיסת המלך-עבד. והבינו שמרמים אותם. ושהיצר המיני שלהם זהה לחלוטין ליצר המיני של המלך ושגם להם מגיעה אישה.
זה בסך הכל תוצאה של כך שבני האדם גילו שזה לא הוגן. לא הוגן שמי שלא נולד לאדם עשיר או שנראה יפה או עם סטאטוס גבוה לא יזכה לאישה.
אבל זה יצר תסכול. תסכול בקרב הנשים. הגבילו אותן. פתאום אין להן ברירה והן חייבות להתחתן עם גברים שהן לא רוצות.
בקיצור. בלאגן.

א. בטבע אין זכויות ולכן המדינה בהחלט יכולה להסדיר את ענייני החברה גם אם זה פוגע בפרטים מסוימים. זה לא אומר שאני מקבל כל מנהג של שטות; אינני שמרן וגם בשבילי מנהג שאין לו טעם הוא מנהג סדום. אך אם למנהג יש טעם אינני מזדרז לבטלו. בהקשר זה אוטונומיה היא ערך אבל היא יכולה להתממש רק על מצע דרך ארץ של מדינה מתוקנת ומסודרת.

ב. כבר גדולים וטובים ממני עמדו על הקשר שיש בין פוליגמיה לשחיתות וריקבון במזרח. במאמר מוסגר לטעמי חלק מהשחתת וריקבון החברה שלנו נובעת מהתפשטות המתירנות הפוליגמית בחברה שלנו. ולא במקרה יש קשר בין השמאל המתירני למוסלמים הפוליגמיים. לאור זאת מונוגמיה היא בחלט מנהג שיש לו טעם. בנוסף מונוגמיה עובדת גם לטובת נשים כאשר היא מביאה לשיפור החברה ולקדמה.

ג. לא טענתי שטשטוש מיני ובלבול מיני זו בעיה מוסרית. טענתי שהתופעות הללו במיוחד אצל צעירים הן המחיר שמשלמים על חברה מעורבת ברמה קיצונית כל כך שאיננו ערוכים לכך. התחרות התוך מינית המטורפת בחברה מעורבת על משיכת תשומת לב של המין השני גורמת לכך שכל מי שאיננו נכנס למשבצת הנכונה מבחינת גבריות/נשיות סובל. ובמצב הזה מי שלוקח לו זמן ממושך יותר להיכנס לדפוסים בוגרים, מי שמבנה הגוף שלו איננו נשי במובהק או איננו גברי במובהק מוצא את עצמו מושפל באופן קבוע. ובמקום הזה דפוס המחשבות המביא לטשטוש מיני ובלבול מיני מוצא כר נוח. אם היו מפרידים את המינים בשלב הזה אותם צעירים וצעירות היו מקבלים את ההזדמנות שלהם לתפוס מקום מקובל יותר ולא ליפול לבלבולים ותהיות.
מנהג רווח אצל הדתיים הליברלים להלקות את הדתיים על כך שהם דוגלים בהפרדה בין המינים. לא הרבה טורחים לחשוב על המחיר שמשלמים על חברה מעורבת מבחינת הפרטים בתוכה.

ד. לא טענתי שאנחנו רק חיות. עם זאת קשה להכחיש את הצד החייתי שלנו. אנחנו אוכלים ושותים, מוציאים צואה, מזדווגים ואפילו מתים כמו חיות. היות ומחקרים אמפיריים הצביעו על ההשפעה שיש לחברה מעורבת על התנהגות הפרטים, מידי ספק לא יצאנו. התנהגות פרובוקטיבית וערעור על מוסדות החברה יכולים לבוא ממקום אמיתי או מניסיון לתפוס עמדה שתסמן את הנוקט בה מבחינה חברתית כזכר מבוקש. אני מבין שזה נשמע רדוד אבל מובטחני שאם האקדמיה לא הייתה מעורבת, כמות הפרובוקציות שהיא מנפיקה הייתה יורדת. רבנים חרדיים ודתיים נמנעים לרוב מחברה מעורבת ולכן הפיתוי יותר קטן למרות שגם הוא קיים וכבר הגמרא דורשת שעם ישראל קינא את משה רבינו לנשותיהם. בקצרה, לא טענתי שזהו המניע היחידי אבל הוא בהחלט קיים לדעתי.

ובהקשר של טשטוש מיני האם הרב בעד בעד סירוס ילדים (וסירוס בכלל), מה שמכונה ניתוח לשינוי מין?

https://www.mako.co.il/pride-pride-events/2020/Article-e28b5417217c271027.htm

צורת הצגת השאלה מזכירה לי תביעה להוכיח שאחותי לא עוסקת במקצוע העתיק בעולם.
אני נגד(הלכתית, לאו דווקא מוסרית) סירוס אבל לא בהכרח נגד ניתוח לשינוי מין. בעיניי הוא לא שונה מכל ניתוח או טיפול אחר. כשזה בילדים יש לוודא כמובן שההחלטה מתקבלת בדעת מלאה (לא רצוי עד שיתבגרו). אבל כשמדובר במבוגר/ת איני רואה בזה בעיה.
ראשית, איני יודע האם ניתן לנתח ולהגיע לפוריות של המין השני (מי ששינה לנקבה האם הוא יכול ללדת? ולהיפך) אבל גם אם נניח שלא, כאשר זה בא כתוצא צדדי (side efect) אין כאן בהכרח איסור. אדם עושה ניתוח כדי להקל על עצמו את החיים, וכתוצא צדדי הוא מאבד את היכולת לפרות ולרבות. מי אמר שדבר כזה אסור? זה מכניס אותנו לדיון על פסיק רישא דלא ניחא ליה, או על, לא אפשר ולא קא מכוון וכו'.
ומזווית אחרת: נניח שהולדת ילדים מביאה לי נזק נפשי. האם אני חייב להיכנס לזה בכל מקרה? אני ממד לא חושב כך.