פוסט שפירסם הרב עופרן לפני כשעה‎

הטקסט הזה כל כך פאתטי. הכותב רוצה להעביר לנו את חוויתו הענווה והחומלת אדם וכל זאת מתוך הספק אשר הוא הוא מוליד אמונה אמיתית. (בה'? בתורה?)
משום מה אני מצליח לקרוא בין השורות דווקא ודאות יודעת כל ואמונה ברורה בידיעותיו וחייו.

בס"ד י"ב בניסן ע"ח

האמת משעבדת? נהפוך הוא: ידיעת האמת נותנת לאדם כלים לממש את שאיפותיו בצורה הטובה ביותר בלי לפגוע בזולתו.

כשם שידיעת חוקי התנועה וידיעת מפת הדרכים ויכולותיו של הרכב מאפשרים לנהג לנווט את דרכו בביטחה, ולמצוא את הדרך המהירה והבטוחה להגיע אל מטרתו – כך ידיעת הגבולות שהציב בורא העולם בתורתו, נותנת לאדם 'מרחב מחיה' המאפשר לו לממש את שאיפותיו ויכולותיו, ויחד עם זאת להיות 'טוב לשמים וטוב לבריות'

התורה היא 'סדר העולם', ובה מוצאים כל הכוחות והנטיות את המקום הראוי להם!

בברכת החירות האחראית, ש"צ לוינגר

אני לא חולק על הביקורת שהוטחה פה ברב עופרן. רק רוצה לומר שניתן לפרש שכוונתו שחופש קיים רק איפה שאין הכרח (אין מגבלות). האמת (לרוב) היא כפויה על דעתו של האדם לכן קובעת הכרח ולכן אין חופש. וכפי שכתב הרב מיכאל אברהם במאמריו הנפלאים האחרונים שאמנם אין זהות בין מושג החופש למושג החירות אבל אדם לחלוטין לא חופשי, דטרמיניסטי לחלוטין, לא קיים לגביו מושג החירות. לכן כפי שכותב הרב עופרן האמת מתנגדת לחירות. לכן הוא מציע כפתרון (לא נכנס אם הוא טוב או רע) שבעולם של אי וודאות האמת אינה כופה עלי את עצמה ולכן אני חופשי ויש אפשרות של חירות.

אם קראת את מאמריי, הסברתי הכל שם. האמת לא מתנגדת לחירות אלא מכוננת אותה. בלי אמת אין חירות. החירות אינה מה לחשוב אלא מה לעשות בהינתן הראוי והלא ראוי.

אני מבין את עמדתו של הרב אולם אני חושב שבדיוק זו נקודת המחלוקת של הרב עם הרב עופרן. הרב תופס שמושג החירות קיים רק אם יש אמת מכוננת ברקע אבל הרב עופרן תופס שהחירות קיימת גם בנוגע למה האדם חושב ולא מה הוא עושה. אז למרות שיש צדק בדברי הרב אינני חושב שדברי הרב עופרן הם נונסנס.

תיקון: ולא רק למה שהוא עושה.

אם אתה חושב שיש כאן מחלוקת זו לכל היותר מחלוקת סמנטית, אבל במישור העקרוני אין שום מקום לטענתו.
לשיטתי, הרי אם האמת כפויה עלינו, מה חירות יש כאן? זה שעבוד גמור. ואם לא – מה חירות יש כאן? זהו חופש. אם הוא מתכוין לדבר על חופש ולא על חירות, אז כבר הסברתי שזה חסר ערך.
יכולה להיות חירות מחשבתית רק במובן הבא: למרות שאנשים חושבים שהאמת היא X, אני מעז לבחון זאת ואולי להגיע למסקנות אחרות. אבל זה דיון אחר לגמרי.

הרב עופרן עונה בדיוק על שאלתך: אם אמת כפויה עלינו,מה חירות יש כאן? תשובה: היכולת.להטיל ספק. זוהי החירות. מה ההבדל בין קבלת מסגרת מחייבת של 1K מצוות שבהם אני בוחר האם לקיים אותם או לא לבין 1K אמיתות שאני בוחר האם להטיל בהם ספק או לא?

אז אם כך היא לא כפויה עלינו. אני לא מטיל ספק סתם אם הגעתי למסקנה שדבר מסוים הוא אמת. זו לא חירות אלא שטות.