פותח את ידך
הלכה שכדי לצאת ידי חובת אמירת פסוקי דזמרה צריך לכוון בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", כשפשט הפסוק שהקב"ה דואג למזונו של כל אדם.
אמנם לא מצאתי דרך לכוון באמירת פסוק זה. קודם כל גם למ"ד שיש השגחה פרטית, הרי לאורך ההיסטוריה היו הרבה אינדיבידואלים שמתו ברעב, כלומר הקב"ה לא דאג למזונם. ק"ו למ"ד שאין השגחה כלל על עניין המזון.
קשה גם להגיד משהו כמו "הקב"ה ברא את האדם כך שיודע לייצר מזון" או משהו כזה, כי הרי מלכתחילה יכל לברוא את האדם שלא יצטרך מזון בכלל וזה היה פותר את הבעיה. אם כך, כיצד ניתן לכוון בפסוק הזה ולצאת ידי חובת אמירת פסוקי דזמרה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כמו כל דבר בלשון המקרא וחז״ל, התיאור הוא ברמה העקרונית ולא הפרקטית. העולם מתנהל בצורה שבאופן כללי יש אפשרות לכל אחד לקבל את מזונו. לפעמים זה לא קורה בפועל מכל מיני סיבות, אבל העקרון נשאר.
זה כמו לומר ש״מדינת רווחה מספקת לכל אזרחיה שירותי בריאות וחינוך בחינם״ למרות שלא תמיד זה קורה מסיבות שונות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer