פסיקת הלכה ע"פ יחידים
עד כמה ניתן להסתמך על דברי ראשונים (ואחרונים) כפסיקת הלכה כאשר דעתם יחידאית בעניין? השאלה נוגעת הן לפוסק והן לאדם פרטי שמתלבט כיצד לנהוג בעניין כלשהו.
אי אפשר להסתמך על אף אחד, לא יחיד ולא רבים. אדם אמור לעשות מה שנראה לו, ואם אינו בר הכי שיילך לפוסק או רב וישאל.
האם אין כלל ללכת אחר הרוב? הרמב"ם מנה זאת כמצווה לפסוק ע"פ הרוב
הפוסקים דנו בזה בשו"ע חו"מ סי' כה. אבל כיום מקובל שאין חובה ללכת אחרי הרוב מכל מיני טעמים. לדעתי כל הדיון הוא רק במקום שלך עצמך אין עמדה ואתה בר הכי לפסוק. אם יש לך עמדה עליך לפעול על פיה.
האם הרב יוכל להרחיב מאילו טעמים?
למשל החזו"א כותב שהפוסקים לא בהכרח שמעו אלו את אלו ואז אין משקל לרוב. ועוד כתבו שיש הרבה דעות שלא נכתבו או שסתם לא ראינו אותן בספרים (כי יש המוני ספרים). יש גם ערעור על עצם דין רוב מחוץ לבי"ד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer