קיום המצוות רק בגלל הציווי
האם ניתן לקיים מצוות מבלי להאמין בשכר בעולם הבא או בעולם הזה , אלא רק מתוך ציווי אלוהי ? ותוך כדי להאמין באלוהים שמשגיח השגחה פרטית ?
מה פירוש האם ניתן? האם איברינו יזוזו אם ניתן להם פקודה לעשות זאת? ראה טור 120.
לא הבנתי מה הקשר להשגחה. אני ממלית מאד כשמעלים שאלה לאתר להשקיע דקה בניסוח בהיר ומדויק יותר. אם אתה מצפה ממני לענות אני מצפה שלפחות תעשה מאמץ מינימלי לא לשלוח לי כתבי חידה.
מתנצל, אתה צודק לא הייתי ברור מספיק, כוונתי הייתה האם אפשרי לשמור מצוות רק בגלל שנצטווינו עליהם ומבלי להאמין בשכר בעולם הזה ובעולם הבא (האם זה לא סותר אמונה בהשגחה פרטית או בגמול?)
מה פירוש האם אפשר? אתה שוב לא עונה לי. למה שזה יסתור אמונה בהשגחה פרטית או בגמול? אם לא תבהיר את דבריך אני סיימתי.
לגבי אמונה בגמול, לפי מה שהבנתי זו אמונה שה' משלם שכר טוב לצדיקים ורע לרשעים כך שאם אינני מאמין בשכר ועונש לא בעולם הזה ולא בעולם הבא זה יכול לסתור את האמונה שלי בגמול לא (כי אם אינני מאמין בשכר ועונש לא בעוה"ז ולא בעוה"ב אזי האמונה בגמול שה' משלם טוב לצדיקים ורע לרשעים גם היא נעקרת לא)? (לגבי השגחה פרטית רציתי לשאול אותך אם יכולה להיות סתירה כי אני אישית לא רואה)
אבל שאלתי העיקרית הייתה האם יש טעם לקיים את המצוות (עשה ולא תעשה) מבלי להאמין בשכר שנאמר שיש על אותן מצוות בעוה"ז ובעוה"ב , אלא רק מעצם היותן ציווי ישיר מאלוהים ?
כלומר שרק בגלל שהם ציווי ישיר מאלוהים אני מקיים אותן ולא בגלל שאני מאמין בשכרם של אותן מצוות בעוה"ז ובעוה"ב
מתחילים להתקרב לניסוח סביר, אם כי שאלות עדיין איני רואה כאן.
לא סביר בעיניי שיש גמול בעוה"ז כי לדעתי אלוהים לא מעורב (או כמעט לא מעורב). גם חז"ל אומרים ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא. לגבי עוה"ב אין לי מושג. לא הייתי שם אף פעם. אבל בין אם יש גמול ובין אם אין, מה זה קשור לעבודת ה' לשמה? אני יכול לעבוד לשמה גם אם אני מאמין בגמול וגם אם לא. כבר הרמב"ם בתחילת פ"י מהל' תשובה מסביר שאמנם יש גמול בעוה"ב אבל אין ראוי לעבוד את ה' בשבילו.
אז למה לעבוד? ככה, כי הוא ציווה ויש חובה לקיים את ציווייו (וכנראה זה גם הדבר הנכון והמועיל במובן כלשהו. לא סביר שהוא סתם ציווה). הפניתי אותך לטור 120.
סליחה על החוצפה, אבל הרב לובש טלית קטן?
אם כן, למה?! הרי להבנתי הדלה הבגדים המודרניים אינם עומדים בגדר של ציצית – אם כך אין ציווי.
אם תאמר שיש ציווי שלא חל עלייך, אבל אתה בוחר להביא את עצמך למצב של חיוב (כלומר לקנות במיוחד בגד צמר 4 כנפות ואז להטיל בו ציצית ואז לקיים מצווה), כי למה לא..
אז מדוע לא לרדוף ככה אחרי כל מצווה, נקנה שדה רק בשביל לקיים מצוות שמיטה, נאכל כזית לחם כל חצי שעה בשביל לקיים נטילת ידיים, וכו'..
מרגיש לי שיש לנו עוד מניע לקיים מצוות של עלות – תועלת כל שהיא , ואנחנו מניחים תועלת.
כן, בגלל שנהגו ללבוש טלית קטן. מה הבעיה בזה?
אין בעיה, אבל זה לא מה שטענת.
לא רוצה לחפור, וסליחה שאני נופל עליך, אבל..
אם אתה עושה מצווה רק כי יש ציווי – לא ברור למה לשים ציצית, ואכן טענתי שיש מניע נוסף.
אז אתה מוצא מניע, ומרחיב את הטיעון ואומר שאתה עושה מצווה גם כי ככה נהוג (פולקלור/רגש/ ה' ציווה להתמיד במנהג, הקף תשובה נכונה), סבבה, אבל יוצא שלא עושים מצווה *רק* כי יש ציווי.
מאיפה הבאת את הקשקוש הזה? מצווה זה רק בגלל ציווי. הפעולה הזאת היא מצווה רק כי יש ציווי לשים ציציות על הבגד.
פעולת לבישת הבגד עצמה אינה מצווה כי אין עליה ציווי. בדיוק כמו שלאכול אינה מצווה אבל לברך אם אכלת זו כן מצווה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer