קיומו של חלל וזמן
ישנה המחלוקת הידועה בין לייבניץ וניוטון האם קיימים באופן ממשי רק האובייקטים היסודיים, כשמה שביניהם — אמות המידה המאפשרות לתפוס אותם זה ביחס לזה — מתבסס על קיומם של האובייקטים עצמם (כך על פי לייבניץ המרחב והזמן יחסיים והם מוגדרים באמצעות ארגון האובייקטים יחד ותו–לא) כשלעומתו ניוטון סבר שדווקא הקשרים בין האובייקטים הם הקיימים באמת. רק מאמות המידה שקובעות יחסים מוחלטים נובע קיומם של האובייקטים, כי האובייקטים אינם קיימים (או על כל פנים הם נעדרי משמעות) ללא מיקומם במכלול. לדעת ניוטון, המתמטיקה איננה כלי מנטלי חסר ממשות להבנת המציאות, אלא היא הממשות עצמה, ואמות
מידה כדוגמת המרחב והזמן המוגדרים באופן מתמטי קיימים באופן מוחלט ובלתי תלוי לפי ההשקפה הזו, ורק באמצעותם מתאפשר קיומו של גודל מוגדר וספציפי, או במילים אחרות מסה אינדיבידואלית. באיזה צד נמצא הרב במחלוקת זו?