קלב"מ
בדין קים ליה מבואר ברש"י שחייב בדיני שמיים ומבואר שזה דין על ביי"ד שלא יענשו שתיים אבל כלפי שמיא חייב וקשה מדין חייבי מיתות שוגגין שם אין שום דין על ביי"ד ויש פטור?
באותו עניין דעת הרע"א (קס"ד) שאומרים קלב"מ גם בתנאי החיוב משום שזה מחשיב שהמעשה לא מתייחס אלי יעו"ש אך לא זכיתי להבין מאיזה טעם המעשה לא יתייחס אליו בשלמא באונס ומתעסק זה מובן (איןדעת וכו) אך פה אין שום סיבה שלא נייחס אליו?
לא רואה קושי. הטענה שנענש בדיני שמים פירושה שיש שני איסורים (למרות שהעונש הוא רק אחד). גם בחייבי מיתות שוגגים יש עדיין שני איסורים ועונש אחד, אלא שהעבירה האחרת היא בשוגג.
לא הבנתי מה קשה ברעק"א. הוא כותב שמעשה אחד לא מחייב אותו שני חיובים, וזה "כאילו לא עשה אותו". זה לא שהמעשה לא מתייחס אליו, אלא שהמעשה לא יוצר עליו עוד חיוב.
כוונתי שאם קלב"מ זה פטור אז אין סיבה לחייב בדיני שמיים כי נפטר האיסור וע"כ שזה רק דין על ביי"ד שלא יענישו ולכן אפשר לתפוס וחייב בדיני שמיים.. אמנם בייחבח מיתות שוגגים רואים שגם אם אין שום עונש המוטל על ביי"ד אומרים קלב"מ ורואים שזה פטור.
ברע"א מבואר יותר שגם ב"תנאי" החיוב אומרים קלב"מ וזה לא קשור לזה שהמעשה לא יוצר שני חיוביים שם זה רק הכי תימצי לאיסור והסיבה שגם בזה שייך כותב הרע"א כיוון שהמעשה לא מתייחס וזה לא ברור מדוע (הרע"א על השאלה מדוע יש קלבמ באונס הלא הלאו בהעראה והקנס בגמר ביאה וע"ז תירץ שאמנם העראה לא מחייב אהל היא תנאי הכרחי לחיוב.)
אומר שוב את שני הדברים שכתבתי.
כשהוא עובר שני איסורים הוא נפטר מהעונש ולא מהאיסור. וכך גם בחייבי מיתות שוגגים הוא עובר שני איסורים ונפטר מאחד העונשים. אתה מניח שהעונש האחד פוטר את השני, ואני טוען שבשתי עבירות נענשים רק עונש אחד.
אצל רעק"א לא ראיתי אמירה שהמעשה לא מתייחס אליו. הוא כותב שהתנאי לא יוצר שתי תוצאות לגביו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer