קנייה בשינוי בגזלן

תודה על המענה המהיר..

לא הבנתי מדוע חיוב באונסין דורש בעלות, הרי שואל חייב באונסין למרות שאינו הבעלים של החפץ המושאל. ובכלל גזלן מוגדר כבעלים של החפץ רק לאחר שעשה בו שינוי ולא קודם, ואעפ"כ מתחייב באונסין גם קודם שקנאו בשינוי מעשה.

אשמח שתרחיב או תפנה לנושא שפתחת לגבי המטרות שנוספות של משפטי התורה.

להיפך, לכן כתבו ראשונים ואחרונים שגם לשואל יש בעלות. ולגבי שוכר הגמרא אומרת ששכירות ממכר ליומיה, וכידוע נחלקו הראשונים האם יש לו אין אין לו בעלות. אבל בשואל יש שכתבו שיש בעלות גם לשיטות שלשוכר אין – בגלל חיובו באונסין.
אמנם נכון שקניין להתחייב עליו באונסין נאמר על שומר ששולח יד ולא ברור שהוא גם על גזלן. אבל יש ראשונים שמהם משמע שזו מהות קנייני גזילה (ולכן כתבו שגם שואל הוא בעלים).

את השאלה מה עושה השינוי ניתן להסביר בכמה צורות. למשל כשהשתנה החפץ אם הגזלן יחזיר אותו הוא לא יוצא יד"ח השבה כי עליו להשיב כעין שגזל. לכן התורה מחייבת אותו להשיב ממון. יש בגמרא ניסיון להסביר זאת בתקנת השבים (כשעשית משהו עם הגזילה לא מחייבים אותך להשיבה). אבל נראה שזה נדחה.
אגב, כשהשינוי קטן לפי הרמב"ם באמת הנגזל יכול לבחור האם רוצה את החפץ או ממון. אבל בשינוי גדול זהו חפץ אחר, ולכן כעת הוא כבר לא החפץ שהיה שייך לנגזל.
ראה כמה אפשרויות למשל כאן:
https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4644

לגבי המטרות הנוספות, אני בד"כ לא מבין אותן, אבל ברור לי שהן ישנן בדיוק בגלל שאלות כמו זו שלך. ראה במקורות שהפניתי.

יישר כוח.
יפה לראות שידיו רב לו גם בפלפול אליבא דהלכתא..
בברכת יגדיל תורת אמת ויאדיר!

יוסף, על כך אמרו רבותינו (שם, שם): יש מחמאות שקרובות לעלבון. 🙂
זה עיסוקי ברוב ימיי. בניגוד למשתמע מספריי הידועים יותר שעוסקים בפילוסופיה (זו אשמת הקוראים. אני כתבתי גם אחרים), במאמרים וספרים רבים אחרים יש עיסוק בנושאי למדנות והלכה. וכמובן בשיעוריי היומיים. על יחסי העקרוני ללמדנות מול הפובליציסטיקה, ראה בפוסט הקודם את ההערה והדיון בטוקבקים על משים עצמו רשע ואח"כ באו עדים.