קריאת שמע אחר חצות
לכבוד הרב:
נחלקו בריש מס' ברכות התנאים עד מתי זמן ק"ש של ערבית, "וחכמים אומרים- עד חצות". נחלקו הראשונים האם מודים חכמים שבדיעבד מי שנמנע מלקרוא עד חצות- יקרא ק"ש, והביאו תר"י י"א שלדידם אף בדיעבד אין לקרוא ק"ש אחר חצות. בשו"ת שאגת אריה (סי' ד') דוחה את דברי תר"י, שכן לא ייתכן שחכמים ימנעו קיום מצוות עשה מחמת הסייג. שלא מצאנו שביטלו חכמים עשה אלא במקום שיש חשש איסור בקום עשה, אבל הכא אין סברה לגזור ולבטל מצוות קריאת שמע רק מפני החשש שמא לא יקרא.
האם ניתן ליישב אליבא דתר"י ע"ד הצו הקטגורי, שאע"פ שטובת היחיד בפ"ע הינה לקרוא ק"ש אחר חצות במקרה של בדיעבד (כקושיית השאג"א), מ"מ טובת הכלל היא שיהיה דין מוחלט להימנע מכך, ו(אליבא דרבנן דר"ג)י"ל שמצד מחויבות היחיד לטובת הכלל- אף בדיעבד יימנע מכך.
שבוע טוב.