ראיה קוסמולוגית. חוסר ב טענות אמיתיות.
במהלך תיקון הניסוח של הראיה הקוסמולוגית התבססת על שלילת התוקף של רגרסיה אינסופית, וכאשר הסברת מדוע נעשתה שלילה זו, כתבת שרגרסיה אינסופית היא קבילה, אבל רק במקרים אינדוקטיביים או במקרים שבהם קיימת נוסחה סגורה. מכאן שאתה מניח שרגרסיה כזו היא קבילה בדיוק כאשר היא קונסטרוקטיבית. קיימים טיעונים אינטואיטיביים שמאפשרים תקפות של טענות שאינן בהכרח קונסטרוקטיביות (למשל, אקסיומת הבחירה: מכל אוסף של קבוצות אפשר לבחור לכל קבוצה באוסף איבר ששייך לה, גם בלי נוסחה). למה אנחנו שוללים את כל מה שאינו ניתן לבנייה באופן ישיר?