ראייתו של אנסלם

שלום לכבוד הרב
יש לי מספר שאלות על דבריך שכתבת במחברת של הראייה האונטולוגית.
א. בפרק ה’ “הגדרת המושג אלוהים”-
הזכרת שם שכל הגדרות היסוד מגיעות מעיני השכל, והמאמין שואב את המושג אלוהים מ”עיני שכלו”, (וכך הזכרת באמת ולא יציב), יוצא מכאן שניתן להתווכח על ההגדרות (שם עמ’ 89). ז”א ניתן לטעון שההגדרה שאנסלם נתן היא לא הולמת את המושג אלוהים וכד’. כל עוד, ואתה לא מכחיש את הבנותיך.
ז”א שאם אני לא מקבל את ההגדרה של אנסלם למושג אלוהים אני יכול גם לא לקבל את מסקנתו בטענה שהוא הניח את המבוקש. במילים אחרות, הגדרות ואקסיומות כלל וכלל אינם הליך שרירותי, אם הן קולעות לתפיסות האינטואיטיביות שלנו אז הן נכונות ואם לא לא.
מכנגד, הזכרת בהמשך שם שקיימים מושגים שקיימת להם הגדרה חדה וטובה אבל הם לא קיימים במציאות עצמה (כמו חד קרן או פייה אם שלוש כנפיים ועוד.), ז”א שניתן להגדיר מושגים גם ללא הבנה וראיה של ‘עיני השכל’, ואעפ”כ נראה שהם בעלי תוקף כלפי שאר הסובבים.
ככה שאפילו אם אנסלם מניח את המבוקש עדיין יוצא מדבריך שיש לו תוקף… אחרת לא ברור כיצד ניתן להגדיר מושגים שלא קיימים במציאות. הרי אין לנו הבנה אינטואיטיבית לדברים אלו!?!
ב. בפרק ז’ “גוף הטיעון” (הנבל מבין את מה שהוא שומע)-
יתירה מכך, הזכרת בפנייה של אנסלם לנבל, וכתבת שהטענה של אנסלם (“דבר מה שגדול ממנו לא ניתן” וגו’) –
פונה לשתי סוגי אנשים ( 1. כלפי הנבל שמכחיש את המאמין. )
2. כלפי מי שמכחיש את הגדרתו של אנסלם – אצטט מדבריך שם “2. ההגדרה הזאת מובנת מאליה. היא מורכבת ממונחים ומושגים פשוטים, והטענה שיש כאן משהו לא מובן היא לא ישרה. לא סביר לטעון זאת…. (ולכן) ייתכן שהראיה הזאת עשויה לשכנע גם אגנוסטיקנים או מתנגדים מהסוג הלא פוזיטיבי. היא פונה לכל מי שמבין את ההגדרה שהוצעה למעלה.“
ז”א כאן למעשה הזכרת במפורש שעצם זה שההגדרה של אנסלם קוהרנטית די בה כדי שגם מי שלא מקבל את הגדרתו למושג אלוהים, או עכ”פ מסופק כלפיה, בכל זאת יקבל אותה.
ככה שדבריך פה ממש צריכים ביאור!! או שהראיה יכולה לשכנע אף את מי שלא מקבל את ההגדרה או שלא. או שניתן להגדיר ללא אינטואיציה או שלא.
ג. בפרק של ערעור גאונילו על האי האבוד הקיים, פרק י”ח,
הזכרת את שאלתו של גאונילו, אבל בשום מקום לא האשמת אותו בכך שהוא מניח את המבוקש וממציא הגדרה לא קשורה. רק ניסית למצוא סתירה בהגדרתו (יישות מותנת וכד’).
ז”א שוב פעם רואים בדבריך שאתה רואה את הראייה האונטולוגית פונה אף למי שזר לנפשו המושג המוצע. (האי הכי גדול וכד’). הרי גם גאונילו לא רואה ‘בעיני שכלו’ את האי הכי גדול. עובדה שהוא מביא זאת כערעור! לא כהוכחה!..
ד. באחד מהפירכות של האי הכי גדול (עמ’ 67) הזכרת שבמידה ונניח שאכן אפשרי שיהיה אי כזה סוף סוף אלוהים יותר גדול ממנו ועל כן הוא לא יכול להתקיים (אלא אם כן הוא עצמו אלוקים),
ועל כן, באתי להציע פירכה חדשה לאנסלם בעקבות ההבנה הראשונית שדי להראות הגדרה שתהא קוהרנטית,
בוא נניח את X – היישות הכי רשעה ומושלמת שניתן להעלות על הדעת. מכיוון שדבר שקיים בהכרח יותר גדול מדבר שלא קיים וכו’ אז מוכח שהיא קיימת בהכרח. (כאן כבר כל ההתנגדיות שלך שהזכרת כלפי האי לא תקופת – אינסופיותו של האי ביחס לאלוקים לא קיימת, הרי X הוא כבר לא מקבוצת האיים אלא אם כבר מקבוצת “האלים”, וגם אין שום סיבה להניח שהוא יישות מותנית – הוא לא גוף פיזקלי, וכן הלאה כל הערעורים שמוזכרים שם לא תקפים כלפי X)
וממילא, ברגע שX קיימת בהכרח אז כבר אלוקים איננו היש הכי שלם, הרי שלמות אחת מאוד בסיסית לאלוקים שהוא כל יכול, אבל ברגע שקיימת עוד יישות שהיא כל יכולה אלוקים הוא כבר איננו כל יכול. (בבחינת אין שתי מלכים בכתר אחד),
כמו כן אלוהים יהיה חייב להיות מוגבל עם X באיזשהוא מימד ואופן (אני קצת מסופק בערעור זה) אז ממילא אלוהים כבר איננו מושלם.
מכאן מוכח שלא יכול להיות שיהיה אלוהים מושלם. וממילא אם אלוהים לא משולם אז קיימת סתירה להגדרתו. ועל כן כל הראייה של אנסלם לא תקפה כלפי אלוהים או שאר אל (הרי תמיד משהו מושלם אחר ‘ידרוס’ אותו) ונפלה לטימיון.