ראשונים ואחרונים
לרב שלום,
בטורים הלמדניים-אנליטיים הרב נדרש לאחר ההצגה האנליטית לשיטות שונות של ראשונים ואחרונים ודן בהם לאור הניתוח האנליטי. לכאורה לאור שיטתו של הרב הדיון הזה אינו נצרך. בניגוד לגישה המסורתית, לראשונים והאחרונים אין סמכות בעיני הרב – רק לתלמוד – ולהבנה עצמה של הלומד. אז מדוע לדון בכל השיטות הללו? נסתפק בלימוד הגמרא ובניתוח אנליטי של הסוגיה.
שאלה קשורה נמצאת בשו"ת הלכתי שבו הרב מפנה לפעמים לשולחן ערוך ונושאי כליו או לשיטות ראשונים ואחרונים שונות. גם שם לכאורה זה לא נצרך, שהרב יתן את סברתו בלי התחשבות באותן שיטות. אז מדוע להזכיר אותן?
אין להם סמכות מנדטורית אבל בהחלט יש לעמדתם משקל. כשאין לי סיבה טובה אני בהחלט מוכן לאמץ פסיקה של פוסק זה או אחר. מעבר לזה, השואל בד"כ רוצה להסתמך על מקורות.
לגבי בירור למדני, גם בפילוסופיה כשאין סמכות להוגים אלו או אחרים, מבררים את העמדות השונות. זו הדרך לברר סוגיא למדנית או פילוסופית.
ואחרי הבירור אם רוצים גם מכריעים מהי המסקנה. כך למשל בטורים האחרונים אני מסביר מדוע אני מצדד בגלובליזם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer