רגש ושכל

לא פעם, למשל כשאחד אוחז בעמדה שאין להשיב חטופים אז שואלים אותו: ואם זה היה הבן שלך? אז הוא אומר: אם זה היה הבן שלי הייתי עושה הכל בשביל להחזיר אותו. האם מבחינת היושר האינטלקטואלי זה לגיטימי? כלומר, האם זה לגיטימי/קביל   לאחוז בעמדה מתוך סברה שכלית וטענות טובות, אבל לשנות אותה כשמדובר בילד שלי(כשהאמוציות והרגש מתעוררים). האם זה בסדר להכניס למשוואה טיעון רגשי(הילד שלי) לתוך הטיעונים השכליים והטיעון הרגשי יגבר כי זה חלק ממי שאני(הרגש והילד שלי) על אף שאם היה מדובר בילד אחר הייתי אומר אחרת