שאלה בגמרא בבא מציעא
בב\"מ פח: \"אשכחן אדם במחובר ושור בתלוש אדם בתלוש מנלן קל וחומר משור ומה שור שאינו אוכל במחובר אוכל בתלוש אדם שאוכל במחובר אינו דין שאוכל בתלוש מה לשור שכן אתה מצווה על חסימתו תאמר באדם שאי אתה מצווה על חסימתו ויהא אדם מצווה על חסימתו מקל וחומר משור ומה שור שאי אתה מצווה להחיותו אתה מצווה על חסימתו אדם שאתה מצווה להחיותו אינו דין שאתה מצווה על חסימתו אמר קרא (דברים כג, כה) כנפשך כנפשו של פועל מה נפשו אם חסמתו פטור אף פועל אם חסמתו פטור\"
לא הבנתי את הקל וחומר בגמרא איך אפשר להניח שאדם חמור משור מכך שאוכל במחובר בשונה משור ולעשות ק\"ו שאוכל בתלוש, אם זה מתקיים היה אפשר לומר הפוך ששור חמור מאדם שאוכל בתלוש בשונה מאדם ולעשות ק\"ו שאוכל גם במחובר.
לא הבנתי איך אפשר לעשות ק\"ו אם בדין א קיים a ובדין ב קיים b איך אפשר לומר שכל אחד מהם חמור מהשני.
כדי להניח שדין חמור מהשני צריך שיכלול גם את הדין של השני בנוסף לדין שלו למשל אם בדין א קיים גם a וגם b אז אפשר להניח שחמור מדין ב שקיים בו רק a.
יש לרב הסבר לזה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
יש היגיון שעומד מאחורי ההנחה של הגמרא שאדם אינו אוכל בתלוש זה לאקונה ושור אינו אוכל במחובר זה נתון?
לא נמצא כעת בסוגיה. צריך לראות מהיכן לומדים את כל הדינים הללו, ואולי משם תוכל להבין מה לאקונה ומה דין חיובי.
יש עוד אפשרות. אם מניחים שאכילה בתלוש היא חידוש קטן יותר (כלומר יותר סביר להתיר במחובר), אז היתר אכילה בתלוש אומר שבמחובר זה עניין פתוח, ולכן זה לאקונה ולא דין. אבל כשמתירים אכילה במחובר, אז בתלוש ודאי שזה מותר ולכן זה דין ולא לאקונה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer