שאלה בלימודים ועוד נקודה‎

שו"תקטגוריה: עיון תלמודישאלה בלימודים ועוד נקודה‎
א' שאל לפני 4 שנים

שלום למר
 
במסכת מנחות דף מד עמוד ב נאמר במשנה: "הפרים והאילים והכבשים (והשעירים) אינן מעכבין זה את זה."
 
הגמרא אומרת שמדובר במוספי ראש חדש ובקרבנות עצרת שבספר במדבר, אולם קרבנות החג מעכבים זא"ז כי כתוב בהם משפט וקרבנות עצרת שבספר ויקרא מעכבים זה את זה כי נאמר בהם הויה. מכאן, שאם לא נאמר בפרשת קרבנות כלשהי הוויה או משפט, אינם מעכבים זה את זה.
בדף מה ע"א לומדת הכמרא שמוספיח ראש חדש אינם מעכבים זה את זה מהכתוב ביחזקאל: 
וביום החדש (תקח) פר בן בקר תמים וששה כבשים ואיל תמימים יהיו, פר מה ת"ל? לפי שנאמר בתורה פרים, ומנין שאם לא מצא שנים מביא אחד? ת"ל: פר. ששה כבשים מה ת"ל? לפי שכתב בתורה שבעה, ומנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה? ת"ל: ששה. ומנין שאם לא מצא ששה יביא חמשה, חמשה – יביא ארבעה, ארבעה – יביא שלשה, שלשה – יביא שנים, ואפילו אחד? ת"ל: ולכבשים כאשר תשיג ידו.
 
מדוע צריך לימוד שאם לא מצא שנים מביא אחד? הלא אין מקור לומק שאם לא מצא שנים מביא אחד.
 
ובנושא אחר,
שמעתי על תשובת רשב"א על תקנות הקהל, שכנראה הקדימה את דין המלך של הר"ן. תואיל להפנות אליה?
 
בתודה מראש, בריאות ושמחה, ושנה טובה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

שלום רב
לגבי הגמרא במנחות, אני באמת לא יודע. לכאורה ממהלך הדברים בדף מה ע"א משמע שכשכתוב המספר (שני פרים, שישה או שבעה כבשים וכדומה) ההנחה היא שהקרבנות מעכבים, ורק כשיש סוגי קרבנות שונים הם לא מעכבים אלא אם יש גילוי מיוחד. ולפי זה, כל הדיון בדף מד הוא כשיש קרבנות שונים שלא מובא בפסוק בפירוש המספר הכולל שלהם (אלא הם סתם נמנים בזה אחר זה), אז נדרש גילוי בפסוק כדי שיעכבו. אבל בדף מד עצמו נראה שלא רק סוגים שונים לא מעכבים אלא גם מספר הבהמות מאותו סוג (ושם, כמו למשל בסוכות, הרי כן מובא מספרם הכולל). ואולי בשתי הסוגיות מדובר על סוג אחר של עיכוב (ראה תוס' מה ע"א. וגם בחזו"א דן האם מדובר על עיכוב המצווה כולה או שאפילו מה שהובא אינו עולה לקרבן הוא חולין בעזרה). וצל"ע.
לגבי תשובת הרשב"א, איני יודע למה הכוונה. יש לו הרבה תשובות לגבי תקנות הקהל. יש לו תשובה מפורסמת לקהילה ששאלה אותו האם מותר להם לדון על פי עד אחד, עד פסול, בהרשעה עצמית וכו', וענה להם שהם לא דנים לפי דין תורה אלא לפי רשות מהמלך, ולכן אין בעיה (הוא גם מוסיף ואומר שישמחו על כך, כי משפט התורה היה מונע משפט צדק). האם לזה כוונתך? אם כן, ראה בשו"ת ח"ד סי' שיא (ולמיטב זכרוני זה מופיע שם בעוד מקומות).

 

השאר תגובה

Back to top button