שאלה לגבי קיום האלוהים
היי מיכאל,
יש טענה לפיה מהיבט מסוים אין הבדל בין יש אלוהים לאין אלוהים, משום שאלוהים נמצא מחוץ למרחבי המקום והזמן, ורק דבר שנמצא בתוך מרחב המקום יכול להיות או "יש" או "אין".
לכאורה, אני מניח שקל להפריך את הטענה הזאת באמצעות החוק שמכונה "Law of excluded middle" – לפיו כל דבר יכול להיות רק "BE" או "not be".
ולמרות זאת, ישנה הפרכה שאיננה "משתמשת" בחוק הזה, אבל כן משתמשת בחוק אי הסתירה:
אם משהו נמצא מחוץ למשהו אחר, אז הוא חייב להיות בתוך מרחב המקום במציאות, כי "מחוץ" זה תיאור של מיקום, ותיאורים של מיקום רלוונטיים רק למה שנמצא בתוך מרחב המקום,
ולכן להגיד שאלוהים נמצא מחוץ למרחב המקום, זה שקול ללאמר שאלוהים נמצא במקום במתוך מרחב המקום שנמצא מחוץ למרחב המקום..
אז לדעתך, ההפרכה הזו נכונה (חוץ מהחוק שהיא לא משתמשת בו)? או שיש בה כשל לוגי כלשהו?
תודה.
שלום רב.
יש כאן כמה טעויות יסודיות.
1. אשאל אותך: האם המלך הנוכחי של צרפת קירח? כשתבדוק ברשימת הקירחים תגלה שהוא לא שם. אבל גם כשתבדוק ברשימת השעירים הוא לא שם. פשוט מפני שיאן מלך נוכחי של צרפת. זה אומר שלפעמים יש חריגה מחוק השלישי הנמנע. אבל לענייננו לא די בכך, שכן לכאורה המסקנה היא שאין אלוקים (ולכן לא שייך לדון לגביו אם הוא ישנו או איננו). אבל זה לא נכון, שכן ישנו ואיננו עוסקים בקיומו, ולומר שהוא איננו זה כבר לומר את אחד משני הצדדים.
2. דוגמה אחרת תבהיר זאת יותר. האם המידה הטובה היא משולשת? לכאורה או שכן או שלא. אבל במקרה זה אף אחת משתי התשובות לא נכונות, כי אין לה צורה כלל. המידה הטובה היא לא בשדה הסמנטי של צורות גיאומטריות. האם זה אומר שהיא לא קיימת? ודאי שלא. האם חוק השלישי הנמנע נשבר כאן? ודאי שלא.
3. אתה מניח שקיום הוא רק במסגרת החלל, ואני לא רואה מדוע זה נכון.
4. מעבר לזה, אתה מניח שאלוקים לא נמצא בתוך החלל, וגם בזה אתה טועה. הוא נמצא בתוך החלל כמו שפוטון נמצא בתוך החלל למרות שאין לו גוף ולא דמות הגוף וגם לא מיקום (על פי תורת הקוונטים לפוטון טהור אין מיקום. הוא מפולג בכל החלל). הגמרא בברכות אומרת שאלוקים הוא כמו הנשמה, מה נשמה ממלאת את כל הגוף כך אלוקים מלא את העולם. האם הנשמה "נמצאת" בגוף? זו שאלה של הגדרה. היא קשורה אליו בצורה כלשהי, אבל הפועל להימצא לא בטוח שרלוונטי לכאן. הוא הדין לגבי אלוקים. אגב, בתורת הקוונטים ניתן לתאר את המציאות בלי מושגי חלל בכלל (אלא במה שנקרא תמונת התנע). החלל הוא ציר אפשרי אבל ממש לא הכרחי לתיאור המציאות. וכך פוטון יש לו תנע מוגדר ובחלל אין לו מיקום. יש לו תיאור בתמונת התנע ולא בתמונת המיקום.
ועוד הערה אחת.
פעם הסברתי את דברי ר"ח מוולוז'ין לגבי הצמצום דרך דוגמה של ממדים. יש שאלה עתיקה האם יש משהו מחוץ לקב"ה (כמו אני או אתה או כל יש אחר בעולם, והעולם כולו)? אם כן – אז הוא מוגבל ולא אינסופי. ואם לא – אז אנחנו לא קיימים שכן אנחנו זה הוא. ניתן לראות שהשאלה הזאת נופלת אם מקבלים את היחס בינינו לבינו במונחי ממדים שונים. למשל אם אנחנו היינו דו ממדיים והוא תלת ממדי, אז אנחנו לא הוא, ובכל זאת איננו מגבילים אותו. ואם אנחנו תלת ממדיים והוא משהו בממד גבוה יותר, גם אז הדיכוטומיה שמונחת בשאלה נופלת.
למה אלוקים צריך להיות בתוך החלל? לכאורה זו מגבלה פיזיקלית שאין צורך להניח אותה, הלוא כן?
כוונתי גם בתוך החלל. אמנם המושג "נמצא ב" לא מוגדר היטב בהקשר זה. הוא לא תופס שם מקום, אבל הוא כנראה משפיע/שורה גם שם.
האם הביטוי "סובב כל עלמין" – שמנסה לבטא את ההימצאות האלוקית במרחב, כפי שאנו תופסים אותה, עשוי להקביל למה שמכונה "תמונת התנע"? זאת לעומת "ממלא כל עלמין" שמנסה לבטא את מה שבממד אחר מעבר לתפיסתנו?
ראשית, אין סיבה להניח שהזוהר או חז"ל ידעו את תורת הקוונטים. שנית, איני רואה קשר.
בודאי לא הנחתי שהם ידעו. אבל לא הבנתי למה בחרו דווקא ב"סובב" למה שעל פי תפיסתנו, וב"ממלא" למה שמעבר לתפיסתנו. (גם ר"ח מוולוזי'ן שהזכרת מזכיר את זה. נפש החיים שער ג פרק ו).
ראשית, אני לא חושב שההבדל בין סובב לממלא הוא הנתפס ומה משעבר לו, ובפרט לא בסדר שאתה כותב. וגם היחס בין תמונת התנע למקום אינו בין הנתפס והלא נתפס. בקיצור, איני רואה שום קשר.
האם תוכל להסביר איך אתה מבין את ההבדל בין סובב וממלא? אם מתאים.. קצת הסתבכתי עם המשפט הזה
בפילוסופיה/תיאולוגיה מבחינים בין אלוהים אימננטי וטרנסצנדנטי. אמנם רוב מוחלט של השיח סביב ההבחנה הזאת הוא בלבול מוח חסר משמעות (לדוגמה ראה ערך 'אימננטיות' בוויקיפדיה). ככלל, הסובב (הטרנסצנדנטי) הוא אלוקים כמצוי מעבר לתפיסתנו מעבר לעולם. אנחנו עומדים מולו. הממלא (האימננטי) הוא אלוקים כמצוי בתוך כל דבר במציאות ומחייה אותו. הטענה הקבלית היא שזה לא ויכוח אלא שתי פנים שלו. בתיאור של הצמצום, הסובב הוא אור אינסוף שהסתלק ונמצא מסביב למציאות, והממלא הוא הקו שנכנס לתוך המציאות. יש ברזולוציות עדינות יותר מה שבתוך הכלי וסובב את הכלי ועוד.
אם בכלל, אז דווקא הסובב, ולא הממלא, מתאר את אלוקים כלא נתפס.
תודה. מתקבל על הדעת. איפה אפשר לראות מקורות שמסבירים ככה?
(בנפש החיים מסביר ההיפך: "והנגלות לנו – להשגתנו, והוא בהבחינה ש"מצידנו", שנקרא הוא יתברך שמו בבחינת "סובב כל עלמין")
ועוד שאלה – האם כתבת איפשהו על משמעות קדושת המקום? כלומר, משמעות קדושה התלויה במקום לעומת קדושה בכלל, משמעות המשפט "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" וכו'..? בחיפוש שלי הגעתי רק לשאלה כאן.
לא יודע. זה ההסבר המקובל, ואני בטוח שכל חיפוש יביא אותך אליו.
אכן, נפה"ח כותב שמבחינת התפיסה שלנו הקב"ה הוא סובב ולא ממלא, אבל נדמה לי שכוונתו שכך נתפס אצלנו היחס בינו לבינינו ולא שההיבט הזה שלו מייצג את התפיסות שלנו בו. זו טענה אחרת. כשמתבוננים ביחס בין הבורא לעולם התוצר הוא סובב, שהוא מולנו ומעלינו. הבחינה שהוא ממלא הכל אינה תוצאה מתבקשת של המבט הפילוסופי. אבל זו הבחנה בין שתי תפיסות של היחס שלו אלינו. הבחנה בין הנהגות שלו שמובנות לנו להנהגות שאינן מובנות היא הבחנה אחרת. דווקא כאן הסובב מייצג את מה שלא נתפס על ידינו.
לא כתבתי ואיני יודע מה יש לכתוב על זה. הוא מקומו של עולם, בפשטות הכוונה שאין לו מקום בתוך העולם. האם זה אומר שהעולם נמצא בו (פנתאיזם או פנאנתאיזם)? אני לא בטוח.
תודה רבה.
אם המשמעות היא שאין לו מקום בתוך העולם, זה לא מתאים למה שהסברת בסעיף 4 בתשובה הראשונה. דווקא מה שמוסבר שם הוא פונתאיזם, לא? (על הגמרא בברכות)
אבל אולי המשמעות היא שהוא המקיים את העולם, כלומר שאין באמת משמעות לעולם ואין באמת מקום בלעדיו. ואז אולי זה פנאנתאיזם.
ואיך כל זה מסתדר עם מקומות קדושים? מקומות שהם יותר "קדושים" מאחרים, כמו א"י..? האם הם קדושים רק בגלל מה שהם מייצגים או שבאמת עשוי להיות שם משהו אחר? שכינה? סובב/ממלא..?
טוב, תודה בכל אופן וסליחה על השעה המאוחרת.
שוב ערבוב בין הטרנסצנדנטי לאימננטי. מעבר לזה, גם אם הוא מקומו של עולם, עדיין ניתן להתייחס לזה כאילו הוא נמצא בכל נקודה בחלל.
מקומות קדושים הם מקומות שבהם הוא נוכח יותר (פחות מוסתר). בין אם תפרש זאת כמשהו אונטי (שהוא באמת יותר נמצא שם) ובין באופן נורמטיבי (שהצטווינו להתייחס למקומות הללו כקדושים, כי הם סימבול לנוכחות אלוקית).
אוקי מובן יותר עכשיו.
אבל לא ברור הקשר בין נפש האדם או הנשמה לאלוקות. האם זה שונה משאר העולם הפיזי?
איך מסבירים את זה משתי הפנים של הטרנסצנדנטי והאימננטי?
גם ביחס לנפש יש את שני הממדים הללו: אלוקים מסביבה ובתוכה. אמנם הנפש היא רוחנית, וככזו ניא קרובה יותר אליו מאשר הגוף.
אהה. מניח את הדעת.
רצף שתמיד יהיו לו שני הממדים.
מקווה שבאמת הבנתי.
תודה רבה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer