שאלה לכבוד הרב מחשבתית‎

שו"תקטגוריה: פילוסופיהשאלה לכבוד הרב מחשבתית‎
ג' שאל לפני 4 שנים

שמי ג' שיעור ב לומד בישיבת הסדר X .
כבוד הרב אני יודע ששאלתי כללית ונוגעת להיותנו כעם הנבחר ולשאלות האם היהדות היא גזענית וכו אני בטוח שאלו שאלות שכבר דשו בהם רבים אולם מ"מ אשמח לשמוע את דעת הרב
א) ביחס להלוואה לנכרי שיש מצווה להלוות לו היכן המוסר נעלם ובייחוד מילא שמותר הדבר אבל לומר שיש מצוה בדבר ומצווה לעשות כן?!
ב) ביחס לאבידת גוי כתוב בגמ שהייתה הו"א שהכתוב מיעט לכל אבידת אחיך ולא של גוי רק באופן שלא צריך לטרוח לכן קמ"ל שאפילו באופן שהגיע לידך אין להחזיר. היכן המוסריות הגדולה האנושית בסיסית של הדאגה לזולת שמנסה לחנך אותנו התורה? מדוע אם האדם אין לו את שורש הנשמה היהודית אז לא אטרח בעבורו וכ"ש כשהמציאה בידי לא אחזיר לו. האם היותי כ"כ קדוש מונעת ממני להחזיר לאדם המסכן שאיננו יהודי את אבידתו ?!
ג) העניין שמופיע כה רבות בגמ משום איבה ודרכי שלום ליילד ואם כבר מיילדים בשכר ומפרנסים עניי גויים משום דרכי שלום וכד זה נתפס כעיני כשיקול כ"כ גרוע ואגואיסטי ותועלתני. רק משום שיקול צדדי שלא תיווצרנה בעיות וסכסוכים אפרנס עניים מסכנים כדי שתהיה שלום ולא לעצם העניין שמדובר באדם אומלל שזקוק לחסד ואני אתן לו ככל בריה אחרת של הקב"ה. התורה מחנכת אותי למוסריות כזאת?!
כמובן כהיותי לומד תורה בישיבה אני מכיר כל מיני תשובות כפי שמביא המאירי שהמדובר היה בעובדי עכו"ם וכיום חלק בטל אמנם אני בטוח שחלק מהשאלות שלי תקפות .
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

שלום רב.
א. איסור ריבית אינו נחשב איסור מוסרי, ולדעתי בצדק. זה נעשה בהסכמת שני הצדדים, וזה לא שונה מהשכרת מכונית. אני משכיר לו כסף. מה רע בזה? אלא שהתורה רוצה שניתן יחס מיוחד לבני עמנו, ואין חובה לתת יחס כזה לגויים. כמו שאני משקיע במשפחתי יותר מאנשים אחרים, אני משקיע בבני עמי יותר מבני עמים אחרים. אין בכך בדל פסול מוסרי. לגבי המצווה, זו רק שיטת הרמב"ם והיא מוזרה ותמוהה.
ב. כל היחס ההלכתי לגויים מבוסס על הגויים שהיו בעבר, שנהגו כמו בהמות. הם עצמם לא השיבו אבידות אז למה שישיבו להם?! בימינו הדינים הללו השתנו (כפי שכתב המאירי. ראה על כך במאמריי באתר "גוי שההלכה לא הכירה", ו"מהי עבודה זרה 'נאורה'?"). אמנם לא כל הפוסקים מסכימים לזה, אבל זו דעתי הברורה. אם קשה לך עליהם פנה אליהם.
ג.  כאמור לעיל, כל זה נאמר רק במצב שבו אין חובה הלכתית לדאוג לגויים כפי שהסברתי. היום כל זה לא שייך כי יש חובה מעיקר הדין גם כלפיהם.
אם אתה מכיר את המאירי, אז לא הבנתי מה הבעיה שלך.
 

השאר תגובה

Back to top button