שאלה לרב
שלום רב.
ראיתי פה באתר מישהו ששאל מדוע אתה שולל את ה רגרסיה האינסופית כתשובה אתאיסטית לטיעון הקוסמולוגי. שהרי להניח קיומו של עצם עוצר רגרסיה שהוא סיבת עצמו לא בהכרח עדיף על הנחת קיומה של אותה רגרסיה. שניהם מהווים סוג של כשלים חשיבתיים. אדייק: שניהם לא מניסיוננו. ומדוע אחד עדיף על השני?
ענית ש"הרחבת על זה במחברת" .
תוכל בבקשה להפנות אותי לשם?
או שבקצרה תסביר את דבריך כאן?
קראתי את אלוהים משחק בקוביות והחכמתי מאוד. אבל שם פשוט כתבת בנושא שהנחת קיומה של רגרסיה אינסופית היא כשל.
תודה.
הבעיה ברגרסיה אינסופית אינה שהניסיון שלנו שולל אותה אלא שהיא דבר משולל תוכן. זה לא הסבר אלא בריחה מהסבר (כמו בסיפור של "צבים כל הדרך עד למטה"). לכן זה לא דומה להנחה בדבר קיומו של עצם עוצר רגרסיות. ניסיתי שם גם להסביר את מהות הכשל (אינסוף קונקרטי ולא פוטנציאלי). הסברתי את כל זה במחברת השנייה וקל מאד למצוא את זה.
תודה.
מה זאת "המחברת השנייה"? איך אני מוצא אותה?
ראה תחת "שונות" באתר שלי, מחברות, מחברת שנייה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer