שאלה על המחברת החמישית
שלום,
רציתי בבקשה לשאול איך ההנחה בדבר בריאת האדם גם לשם תיקון כלשהו בישות האלוקית (מחברת חמישית עמ' 10, דברי האר"י והרב קוק) מתיישבת עם התלות החד-סיטרית בין הנברא לקב"ה לפי הלכה ג לדברי הרמב"ם בתחילת הי"ד החזקה (מחברת חמישית עמ' 52-53)?
(ואם תוכל בבקשה בהקשר זה להסביר כיצד אתה מבין את מה שמכונה "תיאורגיה" – השפעת האדם על עולמות עליונים וכיוצ"ב, וכן את המשפט: "לשם ייחוד הקב"ה ושכינתיה").
אינטואיטיבית, אפשר אולי להבין שאין סתירה כי הכל מהות אחת. אך קשה מאוד להסביר את זה. אולי תוכל לעזור.
כתבתי על כך בטורים 170 ו-360 , ע"ש.
אני יכול להציע יישובים (שהוא לא צריך אותנו לקיומו אבל כן צריך אותנו לשלימותו), אבל למה אתה מניח שזה אמור להתיישב עם הרמב"ם?
תודה רבה. להבנתי, במחברת זה לא הוצג כגישות סותרות. אמנם לא הובא יחד, אך היה נראה כחלק ממהלך כללי לדברים שהוסברו לאורך המחברת. (הסיפור על הלחם והפרח..) האם אכן אלה גישות סותרות? או שהן לא סותרות? האם הרמב"ם (אולי במקומות אחרים) יכול להסכים עם הגישה התיאורגית?
הגישה התיאורגית וגם שתי ה"ישויות" כביכול שמשתמעות מהמשפט "לשם ייחוד הקב"ה ושכינתה" שנזקקות לעזרת האדם – מרגישות מאוד זרות ומוזרות כנתקלים בהם בפעם הראשונה, אבל, כמובן, הזוהר מלא בזה.
"לא לקיומו אבל כן לשלמותו" זה עדיין לא ממש יישוב, אולי היישוב הוא לראות את זה כמעין רצף בין האדם לקב"ה? אבל גם זה בעייתי.
קראתי את שני הטורים שהפנית אליהם, אין תשובה מלאה שם. אשמח לשמוע את דעתך על זה.
לגבי הקב"ה והשכינה – אם השכינה זה נוכחות אלוקית בעולם אז מה בעצם מבקשים במשפט "לשם ייחוד"?
אני כבר לא זוכר את הפרטים. יש סתירה בין שתי התפיסות אם לוקחים אותן טוטלית. אבל אפשר לומר שהוא לא צריך אותנו אלא לעניין השלמתו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer