שאלה על פעולת המוזיקה על החוויה

נדמה לי שניתן ו/או צריך להסביר זאת בשני מישורים שונים: במישור המוחי מדובר בעירור של הנוירונים, וכנראה שהמבנה הנוירוני שלנו מקבל כקלט מוזיקה הרמונית זה מעורר אצלו רגשות והתרגשות (כמו עירורי אודיו אחרים). במקביל במישור הפסיכולוגי אפשר לומר שזה פונה לרגש ולא לשכל או משהו כזה. אגב, אני לא בטוח שזה פונה לרגש ולא לשכל. ייתכן שיש לו משמעות כלשהי במונחי אינטואיציה ולא רק ברגש. אצל מישהו שמתמצא במוזיקה נראה שהמבנים הללו אומרים לו יותר. בעצם המוזיקה היא הפשטה אחת אחרי השירה. השירה היא הפשטה של המילים שמופיעות בה, וכשמפשיטים את המילים נותרת רק המוזיקה. אגב, כשמפשיטים גם את ההרמוניות המוזיקליות נותר רק הקול, ואולי זו משמעות התקיעה של השופר (ראה מאמרי על השופר). בשולי דבריי, ניתן לשאול לגבי הקשר בין המישורים וה מחבר את שלוש הפסקאות דלעיל. להערכתי, אם אכן צודקת אותה מרצה וזה פונה לרגש, אזי ההסבר במישור הראשון מספיק. מדובר בתגובה של המערכת הנוירונית שלי לקלט שהיא קיבלה, וזה בא לידי ביטוי ברגשות שלי. הרגשות אינם בשליטה  אלא מתעוררים מבפנים בצורה כלשהי (כנראה מהנוירונים). אבל אם מדובר במשהו שפונה לשכל, כלומר שיש לי שליטה/השפעה על מה שמתעורר אצלי למשמע המוזיקה, או אז אולי לא מספיק לנתח את התגובה הנוירונית כי היא מייצגת רק את הפעולה האוטונומית של הגוף שלי בלי הממד הקוגניטיבי-רוחני.