שאלות על מצוות
שלום רב
אני חוזר בתשובה, לאט לאט, ועלו לי 3 שאלות הלכתיות:
1. הבנתי שציצית צריך לשים רק על 4 כנפות. אולם אני לא לובש בגדים עם 4 כנפות. האם עלי לשים ציצית? שאלתי רב אחד והוא אמר שכדאי לשים בגד עם 4 כנפות שמחובר אליו ציצית, וזה כדי "להרוויח" מצווה. מה דעתך בעניין?
2. כשדיברתי עם אותו רב על סמכות הלכתית, הוא טען שיש סמכות גם לכנסת הגדולה (חוץ מהסנדרין והגמרא), ולכן עלינו להתפלל בנוסח שלהם. אני רוצה להתחיל להתפלל שחרית, מנחה וערבית, אבל לא יודע מה ההלכה מחייבת ובאיזה נוסח להתפלל. לאור מה שאותו רב אמר, עלי להתפלל בנוסח שאנשי הכנסת הגדולה קבעו. זו אכן הדרך?
3. לגבי שבת- אנשים דתיים שדיברתי איתם אמרו לי שבאופן עקרוני, אם מדליקים טלוויזיה למשל לפני שבת, ולא נוגעים בשלט, אין איסור לראות את מה שמשודר. כמובן שאפשר להכליל את זה על כל מוצרי החשמל, כמו למשל מזגן, תנור ועוד. האם אכן כך הדבר?
באופן כללי, אשמח לדעת אם יש לך המלצה לספר הלכה שמפרט באופן פשוט את ההלכות ואיך לבצע אותן, ומה חובה. הדתיות שלי היא די קרה ואני סך הכל רוצה לבצע מה שמוטל עלי, ולא מעבר. לכן מחפש את מה שנדרש ולא דעות של רבנים שהרבה פעמים אומרים דברים שלא קשורים להלכה (למשל כיפה, נישוק מזוזה, הפרשת חלה, נרות וכן הלאה).
בתודה מראש.
ככלל, כדאי ללמוד עם מישהו ולא לבד מספר. אתה מקבל פרופורציות ומושגים בצורה מדויקת יותר. אתה מניח כאן כל מיני הנחות מתוך בורות. מציע קודם ללמוד ואחרי זה לגבש עמדות וגישה בעבודת השם.
- אינך חייב ללבוש בגד של ארבע כנפות. אמנם מקובל לשים אותו כדי להרוויח מצווה אבל אין חובה.
- כנסת הגדולה הייתה הסנהדרין בתחילת בית שני. זה לא מוסד אחר. ואכן הנוסח שלהם הוא המחייב. זה הנוסח בסידור.
- יש איסור במקום שהדבר רועש ויבואו לחשוד שהדלקת אותו בשבת. אמנם יש בזה חילוק בין השו"ע לרמ"א, ולכן במנהגי אשכנזים וספרדים.
- הפרשת חלה והדלקת נרות שבת הם הלכה גמורה. טקסי הפרשת חלה הם בד"כ עניין פגאני למדיי.
תודה. מגיב בקצרה כדי להבין יותר טוב:
1. כך הבנתי מאותו רב. אולם אשאל שאלה מטא הלכתית-נורמטיבית: האם ראוי לעשות משהו שהוא מקובל ואינו בהלכה, כמו לשים בגד 4 כנפות כדי להרוויח מצווה?
4. מה הכוונה? יש הבדל בין טקס הפרשת חלה, להפרשת חלה? (הראשון "פגאני" והשני בהלכה?).
ואני אכן מחפש מישהו ללמוד איתו הלכה כדי לקבל מושג בסיסי, אבל אני לא יודע למי לפנות. קצת חושש ללכת לאדם דתי ולבקש ממנו, כי מהניסיון שלי זה הרבה פעמים מטובל בחסידות, באמירות כמו "אם הרמבם כתב אז זה נכון", או בהלכות שאינן הלכות באמת לפי הבנתי (למשל, האדם הקודם שלמדתי איתו אמר לי שלומר על מישהו שהוא עושה מעשים רעים, זה לשון הרע ולמעשה עבירה על מצוות אל תעשה).
וסליחה על השאלות הקטנוניות, אני בא מבית סופר חילוני ולכן מחפש את דרכי כנראה בצורה לא מדויקת.
1. אכן ראוי לעשות זאת. כל מצווה שאתה עושה היא רווח. יתר על כן, בגלל שרבים נוהגים לעשות זאת יש לזה תוקף של מנהג.
4. כשאתה עושה עיסה של בצק מכמות מסוימת והלאה יש חובה הלכתית להפריש ממנה חלה. בשנים האחרונות החלו רבים (בעיקר נשים) לעשות טקסים של הפרשת חלה יזומה כדי לזכות לכל מיני ישועות ושאר שטויות. מזה רצוי להתרחק. במקרים רבים זה גובל באיסורי תורה חמורים, וגם בלי זה מדובר בהבל פגאני.
רצוי ללמוד אצל רב ולא סתם אדם. אם תאמר לו במה אתה מעוניין ותבקש לימוד "רזה" יש סיכוי שהוא יעשה זאת. הטענה שאם הרמב"ם כתב אז זה כנראה נכון אינה קשורה לחסידות. זו טענה לגמרי הגיונית ונכונה. זה לא אומר שהוא תמיד צודק אבל הוא היה חכם הלכתי גדול. בדיוק כמו שאומרים לך ללכת לרופא כי סיכוי טוב שהוא צודק. מומחה הלכתי הוא כמו מומחה בכל תחום אחר.
צדק לגמרי האדם שאמר לך שלומר על מישהו שהוא עושה מעשים רעים, זה לשון הרע ולמעשה עבירה על מצוות אל תעשה. אתה נחרץ מדיי, בפרט ביחס לבורות הגדולה שלך. ביקורתיות היא דבר טוב, ביקורתיות מופרזת היא דבר רע ומזיק שמעיד על יהירות ומפריע ללמוד. אני מציע לך ללמוד אצל אנשים ולהשעות קצת את הביקורתיות שלך. כשיהיו לך ידע והיכרות רחבים יותר הביקורתיות תבוא ממילא ואז תהיה גם יותר מבוססת. כרגע אתה סתם ניזון משמועות והתרשמויות שטחיות ושופט אמירות ואנשים בצורה פזיזה וחסרת בסיס. בינתיים תלמד מה שמלמדים אותך. תן אמון באנשים. עוד יהיה לך זמן לגבש עמדות משלך.
הבנתי
כשאתה אומר ללמוד אצל רב, ללכת לחפש בבית הכנסת השכונתי זה משהו מקובל?
או שכדאי שאחפש שיעורי תורה מרוכזים לציבור הרחב?
העניין הפשוט הוא שאני לא יודע לאן לפנות, ממש במובן פרקטי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer