שב ואל תעשה עדיף – מדוע
שלום וברכה
אודה לך אם תוכל להסביר לי מה הסברה בכלל \'שב ואל תעשה עדיף\' שמופיע בחז\"ל.
נראה לי שקשה לומר שהסרבה היא אינטרסנטית, כלומר למה שטטרח אם לא בטוח שעדיף לפעול, אז ה\'עדיף\' נראית יותר כהמלצה ולא כדין, אך מדברי חז\"ל נראה יותר שזה דין.
וכן נראה לי שקשה לומר שאדם פחות אחראי על מעשיו מאשר על שלא עשה והיה יכול לעשות, זה אמנם נכון בעולם המשפט (כנראה מסיבות טכניות) אך למה שנסבור כך מחוץ לעולם המשפט.
תודה מראש
ההסבר מאד פשוט: בשביל לפעול דרושה סיבה. אם אין סיבה לא פועלים. זו לא שאלה של למה לטרוח. אם יש סיבות לא לפעול וכן לפעול אז ההוראה היא פוזיטיבית: לא לפעול. אם אין סיבות לשום כיוון אז זו רק המלצה.
בקו"ש ח"ב (קונטרס דברי סופרים) האריך לדון האם חומרת קו"ע על פני שוא"ת (לגבי כבוד הבריות שדוחה איסור בשוא"ת) היא בגלל שזה אכן חמור יותר או מפני שהם שקולים אלא ששוא"ת עדיף (ולכן כשיש כבוד הבריות מול קו"ע אומרים שוא"ת עדיף, ולא מפני ששוא"ת קל יותר), ע"ש.
גם אני התלבטטי בזה זמן ארוך, כי המושג נשמע חוסר הגיון לגמרי. עכשיו נראה לי שההסבר היא פרקטית במקום הגיוני — שבלי מעשה חיובי יש יותר סיכוי שמשהו יקרה או ישתנה ולבסוף לא יקרו תוצאות השלליליות, בניגוד למעשה בידיים שנראה בטוח שיהיה תוצאות שליליות. המהלך הזה גם מאפשר לנו להבין מושגים דומים ואי-רציונלים בסוגיות של אנוס, מציל עצמו, תנו לנו אחד מכם, ושנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים.
תוכל בבקשה להרחיב? מעניין מאד. הבעיה בכלל הזה היא שהוא לא תוצאתני, ומצד החלטת האדם ההחלטה לפעול או לחדול היא אותה החלטה. אתה מציע שההערכה הפרקטית היא שהכלל הזה ככלל גורף כן נועד למקסם את העדר התופעות השליליות?
בה במידה זה ממזער את התוצאות החיוביות. איני רואה היכן נשברת הסימטריה. מה רע בהסבר שנתתי למעלה?
קח כדוגמה את הכלל המוציא מחברו עליו הראיה. זהו סוג של שוא"ת עדיף. אם היינו נוקטים כלל אחר, האם זה היה יוצר תוצאות גרועות יותר? איני רואה מדוע. לכן השיקול לא נראה תוצאתני.
נכון שספציפית בדוגמה הזאת יכולות להיות תוצאות גרועות (כי בלי הכלל הזה כל שקרן יקפוץ ויתבע סתם), אבל זה שיקול ספציפי לכאן. אין בו כדי לומר שמדיניות שוא"ת מביאה לתוצאות גרועות יותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer