שואה
לא. זה כמו לגנות הכאה כי זה כואב. הכאב הוא עובדה והגינוי הוא שיפוט. אבל יש הנחה סמויה שמה שכואב הוא מגונה, רק לא אומרים זאת.
בה במידה, להפסיק להאמין בגלל השואה זה טיעון מורכב יותר שאומר: 1. אלוהים הוא טוב. 2. השואה זה רע. 3. אלוהים עשה את השואה. ומכאן המסקנה: אין אלוהים (או שהוא לא טוב).
אמנם שוכחים כאן את האפשרות השלישית: שהוא לא עשה את השואה.
איך הוא לא עשה את השואה? הוא אחראי לכל דבר וגם למה הוא נתן לזה לקרות? ובכלל, למה הוא נותן לדברים רעים לקרות(כמו מחלות ופשעים)?
פתחת כאן תיבת פנדורה. לדעתי הוא לא עשה את השואה ולא נכון שהוא אחראי לכל. אנשים עשו את השואה. לגבי הרוע בעולם, חפש באתר יש המון דיונים על כך.
דיון מפורט בטרילוגיה שלי שתצא לאור בקרוב ממ"ש.
למה לא להגיד שההנחה הראשונה, אלוהים הוא טוב, היא לא מוכרחת?
אלוהים הגדיר לנו את הטוב ומצפה מאיתנו לנהוג לפיו, למה סביר להניח שגם הוא מתנהג לפיו?
למיטב זכרוני, בשאלות על דילמת אותיפרון, אתה טוען שאלוהים בחר את הטוב באופן שרירותי, אבל מרגע שבחר, אנחנו מחוייבים לציית לו. אם הוא שרירותי מבחינתו, אז יותר סביר להגיד שהוא עצמו לא מחוייב לו, אלא רק ברא אותו "עבורנו".
שום דבר אינו מוכרח, אבל עדיין זו הנחה סבירה מאד. גם הוא אומר לנו שהוא טוב וכך זה גם מתואר במקרא. הוא דואג לנו, גם אם יש לנו קושיות על חלק ממעשיו.
בדילמת אותיפרון לא זכור לי שכתבתי שהטוב הוא שרירותי. להיפך, אני טוען שהוא פועל יוצא של העולם כפפיי שהוא. בעולם הזה הטוב מוגדר ולא ניתן לשינוי. אבל הקב"ה הוא שהחליט לברוא את העולם ככזה, ויכול היה גם לעשות זאת אחרת (ואז היה שם טוב שמוגדר אחרת).
מה המקור לכך במקרא? לא קופץ לי לראש
ראה תהלים קמה, ט, וכן ה' ה' א-ל רחום וחנון ועוד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer