שומר שחושב שמפסיד מהשבת אבידה. פטור ?
משלח ידי כעת זו שמירה פרטית.
אנשים שוכרים אותי ומשלמים יומית בעד שאשמור על פועלים פלשתינאים שמשפצים את ביתם, משך יום העבודה. [משלמים כ 500 ש"ח ליום פלוס מינוס]
[ביו"ש התקנות מחייבות את זה, וזה כמובן הרבה יותר משתלם מאשר לשלם לפועלים ישראלים בוודאי יהודים] חלקם ממש לא שמחים לשלם על שומר שלהבנתם לא עושה כלום אך הם נאלצים לשלם מכח התקנה [היחס לשומר בהרבה מקרים בהתאם]
יש שומרים שבעקבות היחס שהבונים נותנים להם [זו חרפה של ממש] הם נותנים שמירה ותו לא מידי לוקחים את שכרם וזהו.
אך אני מגדיל ראש [מעט מבין בפיקוח על בנייה, תחום שעסקתי בו בעבר] ומראה לבעלי הבית פגמים או שלבים שהפועלים חיפפו [וכבר הצלתי בע"ב מנזקים של עשרות אלפי ש"ח בלי שום גוזמא] וכן גם פוקח עין מעבר לשמירה הבטחונית. [כגון מתריע על גנבות או נזקים שעושים הפועלים] או עוזר בלוגיסטיקה והתארגנויות שלא קשורות כלל לשמירה הבטחונית, אלא ניסיון מצטבר בהרבה פרויקטים.
כמובן שזה בלא שום תמורה כספית.
בטח הרב לא יהיה מופתע שאני ניזוק מאוד ומפסיד משמרות לא למרות הראש הגדול אלא בעקבות הראש הגדול. וכן נטייה של בע"ב לדחות את השומר ולהלין את שכרו ולעיתים אף לא לשלם לנצח. אצלי זה קורה הרבה יותר מאשר אצל חברי השומרים בעלי מה שמכונה הראש הקטן.
אני לא פסיכולוג אך אלו העובדות היפך ההיגיון והשכל הישר.
כעת שאלתי :
האם בכזה מצב [שאני מסכן את מטה לחמי] אני פטור ממצוות השבת אבידה ?
למשל [סיפור אמיתי] אם תוך כדי סיורי הבטחון אראה פועל שמתרשל בהרכבה של הצינורות במטבח [לא שם גומיות בטוח יהיה נזילות ותוך כמה שנים כל המטבח מלא נזילות בקיר מסריח ורקוב וזה נסתר לא יודעים למה צריך לפרק הכל ולבנות מחדש עשרות אם לא מאות אלפי ש"ח נזק] האם מותר לי להעלים עין ? [מניסיון בעה"ב צועק על הקבלן על ההתרשלות ותוך כמה ימים אני מפוטר כי הקבלן דואג לדרוש מבעה"ב להחליפני, אמנם באמתלה אחרת, אך בעה"ב במקרה הזה הם ראש קטן…קל להחליף שומר, קשה להחליף קבלן…] או פועלים שגונבים את האופניים החדשות או שאני מסדר משהו בסדרי העבודה ודווקא מחמת כך יש לבעלי הבית נטייה לראות בשומר איזה פרייר שמותר להלין או לכבוש לחלוטין את שכרו ?
אמנם 'ואהבת לרעך כמוך' אך בעה"ב ביחסם הרע דווקא לשומרים שמצילים אותם מזמינים את ההתעלמות הראש הקטן והעלמת עין. אני לא נוהג כך עם אלה שמצילים אותי.
מותר לי להעלים עין ?
שאלה קשה מאד. לכאורה יש עליך חובה של השבת אבידה, וכנגד זה יש רק חשש שמא יפטרו אותך. ואפילו הכי כדי לא לעבור על לאו יש להוציא את כל ממונו. ובכל זאת, ייתכן שאם החשש משמעותי מאד לדעתך אולי יש היתר להעלים עין, שכן המפטר הוא האדם שלו אתה משיב את האבידה. אם היה מדובר באחר אז יש פחות מקום לזה. כמובן כשמדובר בפגם שיכול להביא לפיקוח נפש אז לא.
כל זה נכתב על פגם שכבר ידוע לך. אבל אם תתמקד בשמירה ולא תעסוק בפיקוח זו כמובן זכותך.
מנין שהשבת אבידה חלה על מצב של מניעת נזק ולא רק על חפץ אבוד כמו שה?
ועוד מה לגבי פטור "שלך קודם" – אם השבתה של האבדה תגזול מזמן המוצא עד כדי שיפסיד בזה כסף יותר מן האבדה עצמה הוא פטור מהשבתה. והוא הדין כנראה גם לגבי מי שמפסיד ממון ולא רק זמן.
זה מפורש בגמרא. ראה למשל ב"מ לא ע"א על חובה לגדור בפני מים.
לגבי ההפסד של המוצא, התייחסתי בתשובתי. אם היה ברור שיפסיד אז ודאי לא צריך. אבל כאן זה רק חשש.
ייתכן שההבחנה שעשיתי בין מקורות ההפסד (האם זה בעל האבידה או מישהו אחר) האמת פחות משמעותית. ועדיין יש הבדל.
כעת ראיתי מאמר על החובה להעביר מידע כלכלי: https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/18-4-1.pdf&ved=2ahUKEwiXy4fr4pj7AhUChf0HHXYRDG8QFnoECBkQAQ&usg=AOvVaw197Qv2dGIjoWUPC_-Ac4vr
אמנם לא קראתי אותו.
האם מותר יהיה להתנות עם המושב שיפצה את המשיב כנגד הנזק / אובדן הרווח שנגרם לו כתוצאה מהשבת האבדה (כתנאי לביצוע ההשבה).
אורן הצעתך מתוקה
אבל לא מעשית במציאות שמתגלגלת בשמירות.
כנראה מזמן לא פגשת אנשים טובים שמשפצים.
הבית בלאגן אין להם ישוב הדעת לכלום
הם כמעט תמיד רוצים הרבה יותר מה ממה שהכיס מאפשר
הם לחוצים ונהיים לחצי חיה חצי אדם.
החצי חיה מופנה לשומר וכל מה שנראה להם מיותר
החצי אדם מופנה לקבלן למעצבת וכו'
כמובן שה לא כולם
אך לא מעט נהיים כאלו.
למרות שביום יום הם נחמדים אנושיים ואינטלגנטים.
הפסוק יוסיף דעת יוסיף מכאוב נכתב על שומרים שמבינים ולמדו בתחום הבנייה.
מי שמבין רואה בעיות עיגולי פינות (בעיני ראיתי יציקה ללא קוצים לעיגון סכנת נפשות במיידי. למרות שאמרו למפקח שזה כמובן עם קוצים… כמובן שהמפקח לא נמצא באתר כל יום בטח לא בכל מקום באתר כל הזמן)
אבל השומר שלא מבין בנושא חייו טובים
שומר בטחון ואין לאף 1 טענות עליו או ציפיות ממנו ולא מחפשים להיפטר ממנו.
עושה משמרות ומביא את לחמו בנחת.
הדא הוא דכתיב יוסיף דעת יוסיף מכאוב
סיפור דומה היה לאחי שליט"א מלמד [מוסמך עם תעודות, נדיר יחסית בקהילתו] מסור ומצליח מאוד.
מתנהל מעולה עם התלמידים ממשמע בנחת, אקלים חיובי בכתה, הספק והבנה מעולים.
הילדים מרוצים ההורים משבחים וכולם מרוצים.
מרוב ששמעו יצא לטובה הוא נהיה מלמד מבוקש בעירו המנהלים ממש רבו עליו.
אבל הוא גם יודע לקרוא מספרים.
יומא חדא שם לב שבעצם המנהל פשוט עושק כמה מאות ש"ח כל חודש מכל המלמדים ברמאות מתוחכמת.
במקום לשתוק או לגשת למנהל ולסדר שלפחות לו, לא יגנבו יותר, דרש מהמנהל להפסיק לגזול מכל המלמדים לא נעתר ועורר על כך את המלמדים.
מיותר לציין שבסוף השנה הוא פוטר, מנהלים אחרים בעיר לא לקחו את חושף השחיתות. המלמדים 'החברים' לא גיבו אותו מול המנהל הגזלן ובסופו של יום הוא נותר בביתו מחוסר פרנסה.
לענ"ד במציאות של חברה לא מתוקנת כזאת בטח באומה שממנה לעצמה ראש שהוא נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים אין חיוב מוסרי לחשוף שחיתות ופגמים אם יש סיכוי סביר שתפגע. וגם הלכתי אין חיוב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer