שיטת הפגישות במגזר
לרב מיכי שלום,
על מה מבוססת שיטת הפגישות-לקראת-חתונה? כלומר מנין ההיתר שהבחור והבחורה יפגשו זה את זה תקופה ארוכה? אני מניח שזה מבוסס בין היתר על "עד שיראנה", אולם מה נכלל בהיתר הזה? הרי ברוב המכריע של המקרים זה זולג מסט מצומצם שם התראויות בסביבה מאופקת וזהירה לשורה ארוכה של פגישות ולקשר נפשי מאוד סוער.
כלומר, גם אם ההוראה מהרבנים היא לעשות את זה באופן מאופק ומסויים, הרי שכמעט כל הזוגות לא נותנים את דעתם על כך, ופעמים רבות מגיעים לידי "אבל לא יסתכל דרך זנות" (רמב"ם), או לידי ייחוד ומגע אסורים.
ובכלל, לפי הגיון של "עד שיראנה", נראה שאחרי הוורט על הזוג כמעט לפרוש זה מזה, הלא?
(אין לי אלטרנטיבה, כמובן)
תודה
זה מבוסס על שכל ישר ולא על הוראה תלמודית כזאת או אחרת. נכון שמפגש בין המינים יכול להביא למעשים בעייתיים, אבל זה נכון לכל מפגש שהוא. אין קו ברור עד כמה מותר וממתי אסור, ואני גם לא חושב שיש בעצם קיומו של מפגש כזה איסור הלכתי. כשמגיעים להרהורים אסורים יש איסור. אותן שאלות עולות גם ביחס לעצם קיומה של חברה מעורבת, וכמובן הכל תלוי בנורמות הרווחות באותה חברה.
טרם יצאתי לשידוכים, אבל נראה לי שפרט לאיסורים בצניעות יש גם איסורים שבין אדם לחבירו אילמלי יפגשו….
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer