שיטת הרמב"ם בהעוסק במצווה

למה הרמב"ם מתעלם מסוגיית 'העוסק במצווה' (לא פוסק כלום וכו)? .

ראה רמב"ם שופר פ"ו ה"ד:
שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום בין בלילה, הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבין בלילה, הולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום, שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה, שומרי העיר בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום, שומרי גנות ופרדסין פטורין בין ביום בין בלילה שאם יעשה השומר סוכה ידע הגנב שיש לשומר מקום קבוע ויבא ויגנוב מן מקום אחר.

אין זה דין לגבי הכלל – עוסק במצווה. מה גם שהרמב"ם לא ציין את הדין של תגרי תפילין ותמרי תגריהם פטורים מן המצווה.

אז מה? זה בכלל דבריו.