שכר מצוות בהאי עלמא ליכא
שלום הרב,
בהמשך לשיעור אתמול על ספק וסטטיסטיקה – בקריאה חוזרת של הגמרא בקידושין לט: נדמה לי שהגמרא ממש מסכמת שם ששיטתו של ר' יעקב ש-"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" מיושבת וקוהרנטית. האם הרב רואה מניעה לטעון שר' יעקב חולק על שיטתו של ר' יוחנן (עד כדי שהוא תנא שקודם לו בשני דורות) וסובר ש"לנסות את הקב"ה" פשוט לא מוגדר, בגלל שאי אפשר לערוך ניסוי כזה?
אכן זה מופיע שם. אבל עדיין הגמרא דנה מדוע לא נניח שהיה כאן משהו שקיזז את הזכות הזאת. אמנם למסקנה היא מסיקה שלא, ולכן אפשר ליישם זאת על כל מקרה פרטי. ולכן המסקנה היא ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא. כל הדיון שם די מפוקפק בלוגיקה שלו כמובן.
אבל לטעון שרבי יעקב חולק על ריו"ח זה דחוק. אמנם כשיש קושי גדול עושים מחלוקת סוגיות כמובן. בכל אופן, הטור מביא את ריו"ח להלכה, וגם איני זוכר מפרש שכותב שיש כאן מחלוקת.
אגב, כעת אני חושב שדברי הגמרא שמצוות שמתן שכרן בצדן לא כופים עליהן, קצת סותר את המסקנה כאן שמדובר לעוה"ב. יש לדחות בדוחק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer