שלום הרב בהקשר לסדרה על מדע ואמונה שהרב כתב בynet בראיה הפיסיקו-תיאולוגית
שלום הרב בהקשר לסדרה על מדע ואמונה שהרב כתב בynet הרב השתמש בראיה הפיסיקו-תיאולוגית
לפי הבנתי הדיבור על מציאות ועל סיבתיות במציאות לפני שהיה אדם זה דיבור חסר משמעות כי לפי קאנט כל עולם התופעות הם כתוצאה מנפש האדם(או תודעתו..) בעצם הדיבור על איך נברא הכל מה הסיבה הראשונה, הוא בעייתי כי הוא מחזיר אותנו למקום שאין אדם ושם אין את העולם שאנו "מייצרים" בתודעתנו. אז הדיבור על עולם התופעות וסיבתיות לפני בריאת האדם הוא חסר משמעות, הסיבתיות היא בעולם תוצר של נפש האדם?
הרב אני לא ממש שואל שאלה אני פשוט לא מבין ואני אשמח אם הרב יוכל להרחיב בנושא כי אני לא מצליח לחבר בין מה שקאנט אומר שהמציאות שאנו רואים היא תוצר של הנפש\התודעה לראיה.. כי מה שייך לדבר על העולם התופעות לפני שהיה אדם.. אין לנו מושג שם..(מחילה על הניסוח הגרוע..) אשמח לתשובה תודה.
שלום רב.
טיעון דומה לשלך עלה על ידי הרב שם טוב גפן (מאבות אבותיו של משה דיין, יונתן ואביב גפן ועוד) שטען שכל השאלות על גיל העולם חסרות משמעות כי גין העולם הוא כגילו של האדם, שהרי הזמן הוא צורת הסתכלות אנושית (האדם יצר את הזמן).
לדעתי יש כאן טעות כפולה:
- מי אמר שקאנט צודק?
- גם אם הוא צודק והקטגוריות הללו הן צורת הסתכלות של האדם, הן מתארות משהו אמתי. לדוגמה, אני רואה שולחן בצבע אדום. ברור שהתחושה של צבע אדום היא רק תוצאה של איך שאני בנוי. בעולם עצמו אין צבעים (אלא אולי מבנה גבישי של חומר השולחן שמחזיר אליי את הגל באורך הגל שיוצר אצלי תחושה של צבע אדום). אבל הצבע משקף תופעה אמתית שקיימת בעולם עצמו (המבנה הגבישי). לכן גם אם הסיבתיות היא רק צורה שלנו לתאר את העולם, אבל יש לה שורש במציאות עצמה. בשפה שלנו זו סיבתיות.
- ניסוח אחר, שהוא בעצם צד אחר של המטבע של טיעון 2: אחרי שצורות ההסתכלות הללו נוצרו אני מתבונן בעולם דרכן, ואני משתמש בהן גם כשאני מתבונן או חושב על העולם שאינו לפניי. למשל בדוגמת הזמן, גם אם הזמן הוא משקפיים אנושיות, עדיין אני כאדם מסתכל דרכו על העולם גם זה שהיה לפני היות אדם על הארץ. הרי אם הזמן הוא סובייקטיבי, אז עקרונית לא יכולתי להשתמש בו גם על זמן שאחרי בריאת העולם אבל לפני הולדתי שלי (כל עוד אני אל קיים אין את המשקפיים האישיות שלי). האם אני לא יכול לדבר על תאריך הלידה של אבי או סבי? ברור שאני יכול, כי בצורת ההתייחסות העכשווית שלי אני מתאר כך גם את העבר. הוא הדין לגבי הסיבתיות. גם אם הסיבתיות היא משקפיים או שפה שלי, אני משתמש בו ביחס לכל מציאות בכל זמן ובכל מצב. זו הצורה שדרכה אני חושב ותופס דברים.
שבוע טוב הרב מיכי. תוכל להרחיב בשלילת טיעונו של שם טוב גפן? הלא גם אם אנחנו יכולים כיום באמצעים מדעיים לטעון שהעולם נבאר לפני מליארדי שנים מכח היסקים ואקסטרפולציות, הרי שהתורה דברה בלשון בני אדם, ובזמנם-למעשה עד לא מזמן- לא יכלו להסיק אחורה כל כך הרבה שנים. האין נכון לומר שעל כל פנים על פי מה שהם יכלו להשיג הזמן אכן נברא רק עם התפתחות התודעה האנושית המשיגה את אותו הזמן – וזה, על פי התורה, ארע רק לפני 6000 שנה? כלומר, אני מנסה לומר שהתשובה של התורה היתה אמת לאמיתה עד להתפתחות המדע החדש. האם יש פה טעות?
לא הבנתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer