שליחות

אז למה צריך לימוד לזה ששליח עושה שליח? מספיק שהשליח השני יודע מה רוצה המשלח והוא זוכה לו.

ראשית, ייתכן שיש קפידא של המשלח שרוצה דווקא את הראשון. שנית, אולי זה גופא מה שלומדים משם. הרי יש מינוי שליחות כללי: כל הרוצה יעשה לי כך וכך. כנראה שבשליחות רגילה תיתכן קפידא על זהותו של השליח.

ובאמת המפרשים חלוקים האם השליח השני הוא שלוחו של המשלח או של הראשון.
יש לזכור שבמילי זה לא יעזור. יש כללים בדיני שליחות של התורה מעבר לרצון המשלח.

1) אם יש קפידא של המשלח שרוצה דווקא את הראשון אז שליח לא עושה שליח. קשה לומר שהתורה מחדשת שאין קפידא.
2) לפי מי שאומר שזכייה מטעם שליחות למה צריך לימוד גם לזכייה וגם לשליח עושה שליח? אפשר להבין שצריך לימוד גם לשליחות וגם לזכייה כיוון שאם היה לימוד אחד הייתי לומד שליחות שלא כוללת זכייה אבל אחרי שלמדתי זכייה למה צריך שליח עושה שליח?
3) לפי מי שאומר שזכייה מטעם שליחות למה אי אפשר במילי?

1. לא קשה. החידוש יכול להיות שלא חוששים לזה. מעבר לזה, החידוש שניתן ליצור מצב שליחות כי כפי שאמרתי יש להלכה אילוצים מעבר לרצונות הצדדים.
2. כנ"ל.
3. אין כאן המקום להיכנס לסוגיית מילי.

אז מי שאומר שזכייה מטעם שליחות וזכייה זה אנן סהדי שעשאו שליח ולכאורה זה בדיוק כמו שליחות עם מינוי עדיין מודה ששליחות של זכייה היא שונה משליחות רגילה? למה שתהיה שונה?

לא כתבתי שזה אנן סהדי. להיפך, כתבתי את זה כשתי אפשרויות שונות.

לפי התוספות בכתובות שסוברים שזכייה זה שליחות באנן סהדי, יש הבדל בין מינוי בפרוש לזכייה לגבי האילוצים שכתבת שיש מעבר לרצונות הצדדים?

תוס' סבורים כנראה שדרוש מינוי, ולכן גם בזכין לדעתם יש מינוי. אבל אם מבינים שלמינוי אין צורך פורמלי אלא רק לוודא את רצון המשלח, אז אין צורך לומר שבזכין יש מינוי מכללא. כך למשל רעק"א בכתובות כותב שיש דין זכין בקטן מפני שזוהי שליחות שאינו זוקקת מינוי. אם היה שם מינוי מכללא זה לא היה שייך גם בקטנים.
לכן דווקא לפי תוס' יש הבדל כזה, שכן הם סבורים שדרוש מינוי פורמלי ולא שהמינוי הוא רק גילוי לרצון המשלח.
אמנם היה אפשר לומר שרצון המשלח שבו מדובר הוא רצונו שאותו אדם יבצע את השליחות ולא רצון בתוכן השליחות. זה מחזיר אותנו לדיון למעלה.