שמרנות פשטית ומדרשית במצוות חנוכה
דאי לא אדליק מדליק. אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא. ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים:
נראה ששניהם הדליקו בפנים ור"י פורת "תפס את חז"ל במילה" והבין שההגדרה של שקיעה עד כלתה היא בלתי ניתנת לשינוי, ואצל הר"י יש הגמשה של חז"ל, ובלשון הרב מיכי בשיעורים "יישום של דברי חז"ל במציאות הנוכחית".
האם הרב חושב שהמחל' כאן היא בין שמרנות פשטית למדרשית?
לא בדיוק, שהרי שניהם הדליקו בפנים ובמובן הזה הם לא שמרנים פשטיים. השאלה האם יש להיצמד לגדרי ההלכה גם במקום שהם כבר לא רלוונטיים (כי בטל טעם לא בטלה תקנה, ודבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו) או לא.
אבל כבר כתבתי ואמרתי שאין באמת שמרנים פשטיים. זהו אתוס ולא אידאולוגיה אמיתית של שום קבוצה (אולי למעט נערי גבעות ונשות שאלים, שבאמת מנסים לחזור ולחיות כמו אברהם אבינו).
ראה טור 190
א. לא הבנתי מדוע שניהם לא שמרנים פשטיים, היה מקום סכנה והדליקו בפנים (אני יודע שזו שאלה גדולה על איזו סכנה מדובר… לא מופרך שהם הבינו כמו הריטב"א נדמה לי שמדובר אפילו על הפסד ממון וכד'). זה פשט ההגדרות שחז"ל נתנו לנו.
ב. אני מקבל את מה שהרב אמר שאין באמת שמרנים פשטיים… התכוונתי שיש יותר משיכה לכיוון הפשטי, כמו בחלוקה החרדית-אורתודוכסיה מודרנית.
אני רוצה לטעון שר"י סובר שהוא מקיים את גדרי ההלכה, ולא שכאשר נמצאים בבית היא התבטלה … הוא מבין שבמקום בו לא מדליקים בחוץ חז"ל ירצו שנדליק כאשר בני הבית נמצאים. במובן הזה מדובר בדרישת "טעמא דקרא" של חז"ל.
רי פורת סובר שמי שמדליק בבית בשעה תשע בלילה לא מקיים את מה שחז"ל הגדירו. רי סובר שכן.
אני לא צודק?
אדייק: לגבי הדלקה בתוך הבית מדובר על הבנה פשטית של דברי חז"ל.
המחלוקת (לטעמי) היא לגבי קיום "דאי לא אדליק מדליק".
לדעת רי פורת אם הדלקת אחרי חצי שעה לא קיימת הסבר זה. לדעת רי כן קיימת כי בבית זה מתרחב לכל הזמן שבני הבית נמצאים
אם זה "פשט" ההגדרה של חז"ל, אז אין חיה כזאת שמרנות פשטית. ברור שיש כאן ניחוח כלשהו של ויכוח על שמרנות מדרשית, אבל כפי שהסברתי אף אחד מהם אינו באמת פשטי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer