שערי יושר פרק ה ,שני העניינים בחזקות

שו"תקטגוריה: עיון תלמודישערי יושר פרק ה ,שני העניינים בחזקות
תומר שאל לפני 2 שנים

שלום הרב
בשערי יושר בד"ה "עוד נ"ל דיש לומר בכוונת תוספות…" יש הסבר (שני) מדוע גם למ"ד שתרי ותרי ספיקא דרבנן במצב שבו ידוע לנו שהמצב הנוכחי שונה מהמצב שהיה "מעיקרא" ויש לנו הסתפקות לגביי זמן מסויים באמצע האם כבר אז היה שינוי? ,גם אותו מ"ד יסכים שכאשר יש לנו תרי ותרי לא נלך אחרי חזקת מעיקרא מדאורייתא.
ההסבר מבוסס על כך שבחזקה דמעיקרא יש שני עניינים:
1."אין ספק מוציא מידי ודאי" – רב שמעון מגדיר את העניין הזה כהכרעה שאיננה מבוססת על הכרעת השכל.
2.כאשר ידוע לנו דדבר הששתנה ואינו ולא ברור לנו כמה השתנה (לדוגמא במקרה שלנו לא ברור מתי השתנה) מעמידים על חזקה לומר שהשתנה הכי מעט שאפשר – רב שמעון מגדיר את ההכרעה הזו כהכרעה המבוססת על הכרעת השכל.   
לא כ"כ מובן לי מדוע העניין הראשון נחשב להכרעה שהיא איננה הכרעת השכל ואילו העניין השני נחשב להכרעה שהיא הכרעת השכל ,בשניהם כמו שאני רואה את זה יש הגיון שהוא הגיון משפטי כלומר זה לא שיש סברא ואומדנא שכך המצב אלא הגיוני שכאשר לא ידוע לנו האם/עד כמה המצב השתנה נאמר שלא השתנה/כהשתנה השתנות מועטה.
הדבר היחיד שחשבתי הוא לומר שהסברא אומרת שטבעם של דברים הוא לא להשתנות ולכן כאשר ידוע לנו שדבר השתנה נאמר שטבעם של דברים הוא להשתנות כמה שפחות.
אשמח לשמוע את דעת הרב 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

שלום רב.
ראשית, מן הראוי לציין גם את השער ולא רק את הפרק.

  1. אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל מאד הגיוני מבחינה משפטית-הלכתית, אבל הסתברותית הוא לא נכון. זה מה שכיניתי בנספח לקונטרס המיגו 'סברה משפטית'. אולי לזה הוא קורא משהו שאינו שכלי.
  2. איני יודע מהו "המקרה שלנו". אם אתה רוצה לדון על משהו – נא להביא אותו.
תומר הגיב לפני 2 שנים

שלום הרב
ראשית תודה על המענה

1.מדובר על שער החזקות פרק ה.
2.המקרה המדובר הוא מקרה המוזכר בפרק בכל מערבין (ל"ה:) לגביי תרומה טהורה שהונחה לפני שבת ע"מ להיות עירוב ונמצאה טמאה ויש ספק האם בכניסת שבת הייתה עדיין טהורה (ויש עירוב) או שכבר נטמאה (ואין עירוב) ,יש שני עדים הטוענים שהתרומה נטמאה לפני כניסת השבת ושני עדים הטוענים שנטמאה לאחר כניסת השבת.

אני אחדד את השאלה שלי ,מובאים בד"ה שציתתי לעייל שני עניינים שעליהם מבוסס דין חזקה:

1.”אין ספק מוציא מידי ודאי” –רב שמעון קורא לזה עניין שאינו שכלי והרב הגדיר את זה כ"סברה משפטית".

2.כאשר ידוע לנו שדבר השתנה ולא ברור לנו כמה השתנה (לדוגמא במקרה של "תרומה ונטמאת " שהבאתי, לא ברור מתי השתנה) מעמידים על חזקה לומר שהשתנה הכי מעט שאפשר ומאחרים את השינוי.
זה ע"פ רב שמעון נחשב לעניין שכלי – ולהבנתי לפי מה שהרב הסביר זו סברה שנכונה הסתברותית

לא מובן לי מדוע לומר שסברת חזקה מתבססת על דין "אין ספק מוציא מידי ודאי" זה לומר שדין חזקה מבוסס על "סברה משפטית" ואילו האמירה שמחזיקים את הדבר שהשתנה כמה שפחות זה אינו "סברה משפטית" אלא "סברה הסתברותית"?
האם מבוסס על אמירה שרוב הדברים מבחינה הסתברותית משתנים כמה שפחות?
תודה מראש

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

גם 2 אינה סברה ההסתברותית, ואני באמת לא רואה הבדל עקרוני ביניהם.

השאר תגובה

Back to top button