תורה מוסרית בציווים להריגת השוגגים
שלום רב,
רציתי לדעת כיצד ניתן היה להעניש את שבעת עממי כנען בעונש מוות כשכל חטאם היה שהם גרו בארץ לא להם בלא יודעין! הרי בנ"י ירדו למצרים ולא היה שהיה אף יהודי בארץ שהיה יכול להסביר להם שהארץ של היהודים.
כמו כן, רציתי להבין כיצד התורה גוזרת עונש מוות על עובדי ע\'\'ז בלי שהם מכירים בעצמם את הציווי לכך בתורה? מילא אם מדובר ביהודי שאמור לדעת זאת. אך על גוי ממדינה אחרת?
הם לא נענשו על כך שגרו בארץ. מהיכן שאבת את הרעיון הזה? הם נענשו על חטאיהם.
אין עונש על עובדי ע"ז שעושים זאת בשוגג ומתוך אמונה תמימה.
כיבוש יהושע. איך הם נענשו על חטאים אם לא הכירו את התורה?
בוודאי שיש להרוג את ע"ז , עיר נדחת וכד'
נדב, אתה קורא את מה שאני כותב?
מה ראית בכיבוש יהושע?
לגבי ז עממין בתורה כתוב בפירוש "כי לא שלם עוון האמורי", כלומר שעד שאין עוון שמצדיק זאת לא משליכים אותם מהארץ.
לא בוודאי ולא נכון. עבירה בשוגג או אונס לא מחייבת מיתה. מה לא ברור כאן? לגבי עיר הנידחת הדברים אפילו מפורשים ספציפית ברמב"ם (ע"ז פ"ד ה"ו):
והיאך דין עיר הנדחת, בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת, בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר או רובה וחזרו לעבודת כוכבים אחר כך שולחים להם שני תלמידי חכמים להזהירם ולהחזירם אם חזרו ועשו תשובה מוטב ואם יעמדו באולתן בית דין מצוין לכל ישראל לעלות עליהן לצבא והן צרין עליהם ועורכין עמהן מלחמה עד שתבקע העיר…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer