תושב"ע – מה קיבלנו ממשה?

ממש תודה רבה על התגובה!!

1.+2. . הבנתי – תודה רבה!

3. לפי איך שהבנתי הרמב"ם כותב על ביאת הבת שהיא מצוות לא תעשה שנלמדת מגזרה שווה אבל הוא כותב שגם קבלנו ממשה – ושהגזירה שווה היא חלק מהמשוואה שהמרכיב הדומננטי בה הוא הקבלה ממשה.
לפי איך שהבנתי, הדינים ופירושים שקבלנו בקבלה ממשה מתחלקים לשתיים.
1. יש להם גם מרכיב של לימוד מהמידות.
2. אין להם מרכיב והם נקראים הלכה למשה מסיני.

כלומר דין שהוא שילוב של מידות ושל קבלה, ולפי איך שזה נראה זה יותר מ3 או ארבע. כי הרמב"ם כותב שכל דין שלא נפלה בו מחלוקת בין חכמים, והוא נלמד במידות, הוא גם קבלה. הדרך היחידה להבין שדין מסויים הוא לא קבלה זה שיש בו מחלוקת.

האם הבנתי נכון?

4. עד היום הבנתי שהגדר של דברי סופרים זה דרבנן.
כרגע הרב אומר שזה דאורייתא, האם יש לכך דוגמא או מקור?

מעניין אותי בשיטתך לגבי הלכה למשה מסיני-
האם משה התעסק בכל ההלכות הדוגמטיות (רצועות של תפילין שחורות וכ'ו) ?
ועוד מעניין אותי אם נניח היפותטית ואני בית דין הגדול. ואני יכול לחלוק על בית דין הקודם בלימוד המידות, איך אני יכול לדעת לשיטתך מהו קבלה שנלמדת מהמידות ומהו ממש חידוש הלכתי?

3. הבנת לגמרי נכון. אני רק לא מבין מהיכן התרשמותך. אין הרבה דינים שאין לגביהם מחלוקת ולכן הרמב"ם כותב שאלו בודדים (3 או 4 יכול להיות גם 20). יתר על כן, לא כל מה שלא נפלה בו מחלוקת הוא מסיני. מה הוא מסיני לא נפלה בו מחלוקת (וגם זה כמובן בלתי סביר, אבל זו שיטתו).
4. המונח "דברי סופרים" ברמב"ם עורר הרבה ויכוחים. יש שפירשוהו כדין תורה שלא כתוב בתורה. בספרי רוח המשפט ניסיתי להראות שאין לזה שום בסיס. כוונתו לדין דרבנן, אלא שיש כמה סוגי דיני דרבנן (יש שספיקם לחומרא וכו').

אין לי מושג במה משה התעסק. אני מניח שכל דבר שאין לנו מידע שהוא הלמ"מ נוכל לשנותו. לא ניתנה תורה למלאכי השרת.

תודה רבה עזר מאוד!!

כתבת
"יתר על כן, לא כל מה שלא נפלה בו מחלוקת הוא מסיני. מה הוא מסיני לא נפלה בו מחלוקת (וגם זה כמובן בלתי סביר, אבל זו שיטתו)."
כלומר לפי הבנתי את דבריך בשיטת הרמב"ם כל מה שלא נפל בו בו מחלוקת לא בהכרח שהוא מסיני, אבל מה שהוא מסיני בהכרח לא נפלה בו מחלוקת – כלומר לפי זה יש הלכות שנוצרו בלימוד במידות בדורות שלאחר משה – ועברו בקבלה – ואין עליהם מחלוקת, והקבלה שאליה הוא מדבר לאו דווקא ממשה. האם הבנתי נכון? האם לכך התכוונת שאמרת בלתי סביר? ומה בדיוק לא סביר? ועוד לפי ההסבר הזה ברמב"ם, איך יש דרך לדעת מה נסמך ומה יוצר = לעניין לימוד של בית דין אחר ב13 מידות?

לשיטתך – כתבת
"אני מניח שכל דבר שאין לנו מידע שהוא הלמ”מ נוכל לשנותו. לא ניתנה תורה למלאכי השרת."
כלומר לפי כל מה שנלמד במידות יש לו גדר שאפשר לשנותו בכח הפלפול. כלומר גם על עץ הדר – אתרוג ועל עין תחת עין – ממון הם דינים ברי שינוי מכוח הפלפול של בית דין הגדול {ההיפותטי}?

ועוד שאלה – כאשר אתה אומר אין לי מושג במה משה התעסק = זה אומר שיכול להיות שגם בהלכה למשה מסיני הוא לא התעסק.. אבל הגדר של המושג הלכה למשה מסיני, שזאת הלכה שלא ניתן לשנות?

הבנת נכון. לא סביר בעיניי שמה שניתן מסיני לא נפלה בו מחלוקת. שרשרת מסירה ארוכה יש בה לעולם שיבושים. הדרך דעת מה נסמך ומה יוצר היא לפי הסוגיות. למשל, הדרשה בר"ה שלומדת שפרי עץ הדר הוא אתרוג, היא כנראה סומכת. הסיבה לכך היא שבסוגיא מובאות הרבה דרשות והרבה מקורות (חלקם נראים די מפוקפקים) וכולם מגיעים דווקא לאתרוג. סביר שזה סומך. וכן על זו הדרך.

אכן כל אלו ניתנים לשינוי.

הכוונה היא שאני לא יודע. לא הייתי שם. אבל נכון, מה שהגיע אלינו כהלכה למשה מסיני הוא מחייב ואין אפשרות לשנותו.

המון תודה רבה עזר לי מאוד.

שלום הרב,

הנה ציטוט דברי הרמב"ם:
"ובאותן הפרקים ביארתי שאין כל דבר שלמדים אותו בהיקש או בקל וחומר או בגזירה שוה או במדה מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הוא דין תורה עד שיאמרו חכמים בפירוש שהוא מן התורה והבאתי על זה ראיות ושם ביארתי שהוא מדברי סופרים ואפילו בדבר שהוא הלכה למשה מסיני מדברי סופרים קרינן ליה ואין שם מן התורה אלא דבר שהוא מפורש בתורה כגון שעטנז וכלאים ושבת ועריות או דבר שאמרו חכמים שהוא מן התורה והן כמו שלשה ארבעה דברים בלבד".

היכן אתה רואה ש"כמו שלוש או ארבע" מתייחס למניין הדרשות הסומכות?
אני הבנתי שזה מתייחס למספר הדרשות שמעלתן וחומרתן כדברי תורה, אבל אולי אינן מיוחדות מהשאר בכך שהן סומכות והשאר יוצרות.

תוכל לחדד לי?

הדרשות שיש להן מעמד של דין תורה הוא דרשות סומכות. כך מפורש בשורש השני ובהקדמתו למשנה.