תנאי בקידושין

שלום הרב!
שמעתי שלפני מספר חודשים הרב סידר קידושין בהם היו מספר תנאים. אחד מהתנאים היה שהאשה לא תנאף.
ההבנה הפשוטה שהבנתי עד היום היא שכל מהות הקידושין היא לאסור את האשה על כל העולם (ונראה שאף המשמעות המילולית רומזת על כך). במקרה זה, למעשה, אין כל מציאות שהאשה נאסרת על אדם אחר, שהרי במקרה ואדם אחר יבוא עליה לא יהיה כל איסור בכך כיון שיתברר שאינה אשת איש. ניתן לדמות מקרה זה למקרה שבו המקדש מתנה שאין היא אסורה על כל העולם וכידוע במקרה זה תנאו בטל. אמנם ניתן לחלק בין המקרים, אך עדיין אם עצם מהות הקידושין היא האיסור על שאר העולם, הרי במקרה זה האשה לא נאסרה וממילא לא התקדשה (או שהתנאי בטל).
כמובן שניתן לתרץ ולומר שהאשה כעת באמת אסורה על כל העולם מצד אשת איש, אלא שבמקרה שתבגוד יתברר שכלל לא הייתה אשת איש. העובדה שאין נפ"מ לאיסור אינה אומרת שאיסור זה לא חל עליה. אמנם נראה שיש היגיון בדבר, אך יש בכך חידוש גדול מאוד וכלל לא פשוט. ברצוני לדעת האם על סברה זו סמך הרב הקידושין אלו ואם לא אשמח לשמוע הסבר אחר לדבר.
תודה ושבת שלום,
יאיר