תספורת בראש חודש.

מדוע?
אשמח להכנס לעניינים. את

בס"ד א' באד"ר פ"ב

לא"ר – שלום רב,

עניינן ותוקפן ההלכתי של ההנהגות שבצוואת רבי יהודה החסיד, נידונו רבות בספרות המחקר ובספרות הפוסקים. ראה בפרק על הצוואה בערך 'רבי יהודה החסיד' ובמקורות המצויינים והמקושרים שם, ובהם מאמרו של הרב ארי יצחק שבט, 'צוואת רבי יהודה החסיד – לזרעו או לכל העולם' (באתר 'דעת') שהביא ראיות לכאן ולכאן מכותרות הסעיפים המצויות בכתבי היד.

לגבי תספורת בראש חודש – ייתכן שיש כאן חלק ממגמה להחשיב את ראשי החודשים כימים חגיגיים (שמשום כך נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח). איסור תספורת בחוה"מ הוא מסממני חגיגיות ימי המועד שיש להקדים להם את התספורת, ואולי על זו הדרך הנהיג ריה"ח כך גם לגבי ראש חודש שלא יסתפרו בו כדי שיקדימו את התספורת לערב ראש החודש.

בברכה, ירון פיש"ל אורדנר

ואולי גם בימי הספירה נהגו שלא להסתפר גם משום חגיגיות הימים שבין פסח לעצרת, שכן גם בימים אלה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בתחילת הלילה.

זה לא תלוי בכותרות הסעיפים, שכן אלו לכל היותר מעידים על מה שהתכוון ר"י החסיד. אבל גם אם הוא התכוון לכל העולם אני לא עובד אצלו.

הרב,
אתה יכול להרחיב?

אין לזה תוקף של תקנה או מנהג?

ואם לא, אז איפה אנשים טועים שכן?

לתקנה יש תוקף רק אם תוקנה בבי"ד הגדול. מנהג קיים אם נוהגים אותו. זה שר"י החסיד נהג משהו לא הופך את זה למנהג. אם אני נוהג משהו זה לא מנהג שמחייב אותך.
יש כל מיני גישות מוזרות שלפיהן כל דבר שכתוב בספר מתקופת הראשונים הוא הלכה מחייבת. לטעמם – שאל אותם.

בס"ד ב' באד"ר פ"ב

מנהג של יחיד אולי אינו מחייב את צאצאיו, אך עדיין יש מצב שהנהגה של יחיד תתקבל כמנהג ע"י בני עדה או מקום מסויים. ואז יש לדון גם על תוקפה ההלכתי

ומלבד זאת, עצה והדרכה שיצאה מפי אחד הראשונים, ובפרט מי שנודע כחכם בתורת הסוד – יש מקום לאמצה אם כהנהגה טובה ואם משיקולי כדאיות, מחשש שמי שיעבור על הנחייתו – יש לו לחוש שלא יצליח במעשהו.

כך או כך, עם תוקף מחייב או בלעדיו, ובין אם ננהג כצוואתו ובין אם לאו- הרי אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד, וכל שכן הדרכות והנחיות של חכם חסיד וקובל מן הראשונים – צריכות הן לתלמוד ועיון כדי להבין את מקורן וטעמן. תורה היא וללימוד היא צריכה.

בברכה, אליעם פיש"ל וורקהיימר