א. נכונות השכל האנושי. ב. ראיית הסדר

זה שכל דיון מניח את השכל אינו אומר שאני מחויב אליו, וממה שלא ניתן לקבל תשובה אלא במונחי השכל זאת הסיבה שאין שום הכרח לנכונותו. יתרה מזאת, אף מסקנה זו שהשכל הוא השואל ואשר על כן אינו יכול לשלול את נכונות עצמו הינה גם מסקנה שכלית, וא"כ אין שום הכרח לנכונות השכל (באותה המידה שאין שום הכרח לשלילתו…) .
מלבד זאת, לא הבנתי את ההשוואה לדברי הגר"ש שקופ.
בתודה מראש
נער צעיר

לגבי השאלה הב. כוונתי היא בהקדם מספר הנחות: א. כל אופציה שיש לה סבירות מסוימת אף כשמדובר בסבירות השואפת לאפס מ"מ בהינתן לה את היכולת (-החומר המרחב והזמן) ביחס לגודל סבירותה, בהכרח שהיא תקרה (לדוגמא: בהנחה שהסיכוי של כוס זכוכית שתתנפץ ששבריה יתפזרו בצורת משולש סימטרי הינה אחת למיליון באם אנפץ מיליון כוסות זכוכית, בהכרח (או לפחות סביר להניח) שכוס אחת תתנפץ לצורת משולש). ב. סדר הינו אף בכלל האופציות של אקראיות (בדוגמא האמורה: משולש סימטרי הינו אף אופציה של התנפצות אקראית).
באם כך בהנחה שאם אין יוצר לעולם העולם אינסופי (בזמן ובמרחב),ובאם יהיה די חומר, א"כ בהכרח שיווצרו אינסוף יקומים אקראיים בלתי מסודרים וביניהם מספר יקומים מסודרים (כשלנו).
יתרה מזאת, באם כך הרי יווצרו אינסוף יקומים מסודרים כי הרי מדובר ביחס לאינסוף.
אא"כ נאמר שהעולם אינו אינסופי, או שנחלוק על אחת ההנחות האמורות.
בתודה מראש
נער צעיר

נראה לי שכאן ניפרד כידידים. אם אתה לא מקבל את השכל איני רואה כיצד נוכל לדון. אתה רוצה שאהפנט אותך?