אוטונומיה

כל אחד יכול להביע דעתו, ודעתי היא קיצונית, אבל תורית, ארץ ישראל לא מקבלת שום טומאה, כל הדברים הללו מטמאים אותה, ואם נרשה זאת נאכל אותה כולם, שמעו דבר-ה', קציני סדום; האזינו תורת אלוהינו, עם עמורה. יא למה-לי רוב-זבחיכם יאמר ה', שבעתי עולות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי. יב כי תבואו, ליראות פניי–מי-ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי. יג לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא–קטורת תועבה היא, לי; חודש ושבת קרוא מקרא, לא-אוכל אוון ועצרה. יד חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח; נלאיתי, נשוא. טו ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם–גם כי-תרבו תפילה, אינני שומע: ידיכם, דמים מלאו. טז רחצו, היזכו–הסירו רוע מעלליכם, מנגד עיניי: חדלו, הרע. יז למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה.

תפילות במצבי חוסר הישמעות לה' ותורתו- לא משאירים ברירה לקב"ה, והוא יסתיר פניו ויענישנו קשות. הדימויים סדום ועמורה זה לא סתם! זה מצביע על ניאוף וזנות וחמס וסטיות מיניות להטביות. מי שסוטה – פשוט שיחיה בחו"ל. תורה טהורה לא זורמת עם טומאה בשום אופן. קדושים תהיו כי קדוש אני. אל תביאו שבר ושוד בעיר. כפי שחזה ישעיהו לפני החרבן הראשון ואף אחד לא שמע לו. אם בארזים נפלה שלהבת….? "שרייך סוררים, וחברי גנבים–כולו אוהב שוחד": איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה (=ירושלים); מלאתי משפט, צדק ילין בה–ועתה מרצחים. כב כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים. כג שרייך סוררים, וחברי גנבים–כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם

מושה, אני מציע לך לקרוא מה שכתבו עליך היום בשאלה "לסביות", בסוף השרשור, ולהגיב.

כל אחד יכול להביע דעתו… זה מקובל עלייי וצודקים. הולכים לפי הרוב. אני אחסוך מכם טירחה לעתיד לבקר את דעותיי.. זו ההגבה שלי. נוט מור דן דהאט.