אינטואיציה וחשיבה סינתטית

2.
א) למיטב הבנתי אם בבסיס החשיבה הסינתטית עומדת ההנחה ששום דבר לא וודאי ועל כן אנו גם יכולים לטעות במה שאנחנו מבססים עליו את דעתנו, זה במילים אחרות *דבר הניתן להפרכה*.

ב) זה בלתי סביר בעליל. ובגלל זה אני שואל האם שייך בכלל להגיד שמשתמשים פה בחשיבה סינתטית?

כל דבר שניתן להפרכה הוא לא וודאי, אבל ייתכנו דברים לא ודאיים שלא ניתנים להפרכה (כל ריבוע הוא מרובע אבל לא כל מרובע הוא ריבוע). למשל האם העולם נברא לפני כך וכך שנים או נברא ברגע זה באופן שמדמה במדויק בריאה לפני כך וכך שנים.
ובפרט שגם דברים שניתנים להפרכה באופן מאד תיאורטי הם לפעמים לא ניתנים להפרכה בפועל, כמו הטענה שאתמול בבוקר היו שתי קרפדות על מאדים למשך חלקיק שנייה. או הטענה שקיים אדם בעולם שפעם ביום אחת הפעולות שלו נשלטת על ידי חייזרים.

המילה אינטואיציה היא מטעית במקצת ונעשה בה שימוש לא נכון בשפה. יש בשימוש במילה הזאת מן הערמה.

בדרך כלל משתמשים בה כדי להתיחס לאמונות נכונות למרות שלא עברו את ביקורת החשיבה בזמן היווצרותן.

ברגע ששואלים על עצם נכונות דברים יש להשתמש במילה אמונה ולא במילה אינטואיציה.

יפה ענה יער הלבנון.

הרב, אתה לא מוצא את האופציה של "אם תבוא מסורת על עוד התגלות" כדבר שניתן להפרכה באופן מאד תיאורטי אבל לא בפועל?

כתבתי שסו אפשרות עקרונית, אבל היא אפשרית. אך כאמור כל זה לא משנה לענייננו.

למה זה מאד תיאורטי? ייתכן בהחלט שמחר בצהריים ה' יתגלה לקבוצה מסוימת של שישים ריבוא ויעניק לה לוחות ברית כתובים באצבע הדרו.

הרב, לא הבנתי מדוע זה לא משנה לענייננו.

יער הלבנון, אני מסכים שזה ייתכן, אבל לא בהחלט. למה? כי מניסיוננו, יש רק מסורת אחת מבין אלפי מסורות שמדווחת על עניין שכזה, ולכן הסיכוי שזה יקרה שוב הוא די נדיר. הרי זה חלק מהטיעון של הרב מיכי, שהוא דוחה את ביקורתו של יום לטיעון העד בגלל שזה "מקבע מחשבתית" – שהרי אמנם דברים כאלה לא קורים הרבה אבל אי אפשר בשל כך לפסול את האפשרות לגמרי שהם יקרו – תלמד מכאן שבאמת זה נדיר. ואם זה כזה נדיר, זה ממש אומר שלהשתמש בזה בתור מה שיפריך את הטענה שלי זה בעיקר תיאורטי ודחוק מאוד מאוד להגיד שזה ממשי.

אני לא נגד הרעיון של החשיבה הסינתטית ככלל אבל אני תוהה פה כמה הוא רלוונטי בעניין שהוא לכתחילה כל כך נדיר?

טוב אני מנסה שוב.
בפרק 20 בספר "אמת ולא יציב" אתה מציג את ה"קל וחומר" התלמודי ככלי סינתטי.
אני מציג כאן סיכום קצר שכתבתי על זה כדי לוודא שהבנתי, אשמח אם תוכל לאשר לי שהבנתי נכון:

"סיכום הקל וחומר ככלי סינתטי – תאכלס אם אני מצליח בספרות ולא באנגלית, אז קל וחומר שדניאל שמצליח באנגלית יצליח גם בספרות (הנחת ההיררכיה היא שהוא יותר חכם ממני). הפירכה תהיה שנביא עוד מבחן באנגלית שבו דניאל לא מצליח ואני כן – ואז בעצם אנחנו שווים, ואי אפשר כבר ללמוד את ההנחה הסמויה. בעצם, אם לא היינו מקבלים עוד נתון, היינו בטוחים שדניאל יותר חכם ממני, אפילו שאולי זאת טעות. כלומר, זה לא וודאי, אבל זה די מסתבר להגיד עד שיוכח אחרת. בשביל חשיבה אנליטית הכלי הזה הוא לא רלוונטי"

עקרונית נכון. אבל פירכא מקובלת יותר היא להביא מקצוע שלישי שבו דניאל לא הצליח ואתה כן. מה שאתה הבאת זו הפרכה של אחד הנתונים (הוכחה שדניאל לא בהכרח טוב ממך באנגלית). פירכא רגילה פורכת את יחס ההיררכיה.

הרב אי אפשר לומר שאנחנו מקבלים עדות בתור ברירת מחדל, ורק אם היא נשמעת תמוה אנחנו לא מקבלים עדות?
ואם כך שהיא חזקה אנחנו מקבלים בין כה וכה.

אוקיי, כלומר יש סיכוי סביר שמתישהו נגלה שטעינו בהבחנות שלנו (כי פתאום הביאו מקצוע שלישי שאני הצלחתי בו אבל דניאל לא) ועל כן נצטרך לשנות את המסקנה בהתאם. אז אמנם המסקנות הן אף פעם לא וודאיות אבל אנחנו מוצאים שברוב נכבד מהפעמים אנחנו דווקא מתקדמים בהבנה שלנו את העולם בזכות הכלים האלה – ולכן יש הצדקה בשימוש בכלים סינתטיים ובכלל בחשיבה סינתטית.

עכשיו אם נגיד שמתרחש מבחן שלישי כזה (/עוד מבחן באנגלית) אחת לכמה אלפי שנים, וגם זה לא בטוח – האם עדיין נכון להגיד שהמסקנה שהגענו אליה (שדניאל יצליח גם בספרות) היא סבירה ביותר? הרי הסיכוי שיבואו עוד נתונים הוא מאוד מאוד נמוך, אז מאיפה לי לדעת שאני צודק באופן סביר? אלו הם פשוט שלושה אירועים נקודתיים (המבחן שלי באנגלית + המבחן שלי בספרות + המבחן של דניאל באנגלית).
האם בכלל החשיבה הסינתטית רלוונטית במצב כזה?

אני אוסיף עוד משהו שאבהיר למה אני מתכוון – הרי גם החוק השני של ניוטון הוא לא ודאי, אבל בגלל האינטואיציה שלנו אנחנו רוצים חוקיות (ומבינים שעובר קו ישר בין כל הנקודות בגרף). והרי כל הזמן נוכל לבצע עוד ניסויים ולראות שהנקודות ממשיכות לייצר קו ישר – בינגו! זה לא סתם אירוע נקודתי ועל כן להגיד שהוא סביר מאוד זה כבר הרבה יותר רלוונטי, החשיבה הסינתטית מתאימה.

מקווה שהצלחתי להסביר הפעם

ש,
לזה יש אולי גדר של קול ולא של עדות. ויש כאלה שהיא נשמעת להם מפוקפקת (תוכן ה"עדות"" הוא התגלות אלוקית, ולא מעשים שבכל יום. ובהחלט יכולה להיות כאן טעות, הזיה וכדומה).

רועי,
האנלוגיה שלך למסורת היא חלשה. האינטואיציה שלנו מבחינה בין עדות על מסורת לאנלוגיה בין הצלחה במקצועות שונים. ראה תשובתי לש'.

לא הצלחתי להבין למה אתה מתכוון, ועדיין לא עשיתי את האנלוגיה – כי לפני שאני עושה אנלוגיה אני רוצה להבין אם יש בכלל על מה.
אני מבקש לחזור שוב לשאלה ששאלתי בסוף התגובה הקודמת – האם חשיבה סינתטית רלוונטית במצב הנקודתי הזה של המבחנים?

לא מבין את השאלה.

אתה כבר ראית את האנלוגיה שאני חושב לעשות בין השאלה שלי על המבחנים – לטיעון ההתגלות, וענית לי שהאנלוגיה חלשה, בלי לענות לי על השאלה ששאלתי שם. ולפני שדנים על האם רלוונטי לעשות את האנלוגיה הזאת בכלל, אני עדיין מחפש תשובה לשאלה ששאלתי:

"אם נגיד שמתרחש מבחן שלישי כזה (/עוד מבחן באנגלית) אחת לכמה אלפי שנים, וגם זה לא בטוח – האם עדיין נכון להגיד שהמסקנה שהגענו אליה (שדניאל יצליח גם בספרות) היא סבירה ביותר? הרי הסיכוי שיבואו עוד נתונים הוא מאוד מאוד נמוך, אז מאיפה לי לדעת שאני צודק באופן סביר? אלו הם פשוט שלושה אירועים נקודתיים (המבחן שלי באנגלית + המבחן שלי בספרות + המבחן של דניאל באנגלית).
האם בכלל החשיבה הסינתטית רלוונטית במצב כזה?"

אני לא מבין את כל הדיון הזה. יש היסק של קו"ח שאני מניח שאתה מבין אותו היטב. אם מתעוררת פירכא היא מפילה את הקו"ח. מאיפה אתה יודע? שאל את עצמך. אין לי מה לענות.

למרות שמשום מה זה מה שענית, אני לא שאלתי האם יכולה להיות פירכא שמפילה טיעון קו"ח…

שאלתי שבהינתן מצב שהפירכא שיכולה להפיל טיעון קו"ח היא מאוד לא שכיחה – האם עצם העבודה עם הכלי של קל וחומר הוא רלוונטי?
שהרי כבר אמרנו שטיעון קו"ח הוא טיעון בעל אופי חשיבה סינתטי, ומתוך כך הייתי מצפה למינימום של ניסיונות לפני שאני משתכנע שכיוון מסויים הוא סביר יותר.
הרי אני יכול לסמוך על הקו"ח על אף שלפעמים הוא לא הכלי הכי "מדוייק", דווקא כי אני יודע שאם יש טעות בדברי אז הוא יפול. אם הוא גם כלי לא מדוייק מטבעו + כמעט ואין אופציות לבחון את המסקנה ממנו – האם עצם השימוש בכלי הזה במצב הזה הוא רלוונטי??

אם אני טועה בדברי (אולי אפילו באופן גס) אז נחמד יהיה שתעזור לי לדייק את עצמי ולתקן את מה שאני לא מבין נכון
כמובן שאתה לא חייב אבל אם כבר כתבת ספרים ואתה מאפשר לשאול אותך שאלות ואנשים רוצים ללמוד…

תוקפו של קל וחומר לא תלוי בכמות הפירכות עליו, אלא מההיגיון הפנימי שלו. אם א חמור מב' אזי כשיש חומרא בב' היא ודאי תהיה גם בא'. כל עוד זה לא נפרך זה הגיוני. ואם אין פירכות, אז עוד יותר טוב.