אישה שזינתה בהיתר בעלה

כן ידעה שאסור והיא הייתה מסורתית ובעלה חילוני והם לא הסתדרו ולא קיימו יחסים מעל שנתיים
והוא אמר לה אני לא קנאי לך תהי עם אחרים ואת גם ואז אחרי במשך שנה שהוא היה עם נשים היא התחילה לצאת עם אחרים עד שהתאהבה בי וראיתי שכאב לה שקיימנו יחסים ולא הבנתי למה הבנתי רק אחרי זה שגיליתי הכל
כיום היא מתחזקת בדת בזכותי ויש בינינו אהבה גדולה ואנחנו רוצים להתחתן אבל מפחדים שיהיה עלינו קללה אם זה אסור.
ובאמת שאנחנו לא מסוגלים להפרד עברנו המון דברים קשים יחד ולא נפרדנו.
אם נפרד זה יעשה עוול לשנינו אני כבר לא ארצה להקים בית והיא גם לא ואני מסוגל לפגוע בעצמי כי לא מסוגל לחיות בלעדיה.
אני יודע שיש מתירים להנשא אם הבעל לא היה קנאי לה וגם בגלל שאצלי זה בשוגג אם הייתי יודע מראש לא הייתי נכנס לזה מההתחלה שגיליתי שהיא פרודה חרב עלי עולמי ניסיתי להתאבד כי מצד אחד אני רוצה אותנ ומצד שני לא יכול להיות איתה עד שתקבל גט וחיכיתי ושמרנו ולא קיימנו יחסים בתקופה הזו

שלום רב.
אני לא מכיר מי שמתיר את האישה לבועל כשהבעל לא מקנא לה. סברא כזאת אמנם עלתה אצלי באתר כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%94-2/
אבל לא הובא לה שם מקור ולי היא לא נראית. וגם אם אתה היית שוגג עדיין הדבר אסור (ראה בית שמואל אבן העזר סי' יא סק"ג). אם יש לך מקור כתוב שאומר סברה זו אשמח לראותו.
צריך אולי לבדוק את הקידושין שנעשו עם הבעל הראשון, אולי אפשר למצוא בהם פגם שפוסל אותם (כמו עד פסול – מחלל שבת וכדומה). אם הקידושין לבעל הראשון בטלים אז היא לא נאסרת עליך.
לגבי התיאור שלך כאילו לא תוכל להמשיך לחיות בלעדיה. ראשית אומר שאנשים יכולים להתגבר על אהבה לאישה ולמצוא בת זוג אחרת. יש תקופה קשה אחרי הפרידה אבל בד"כ מתאוששים מזה. אם אתה חש שלא תוכל להתגבר, הייתי ממליץ ללכת לפסיכולוג שיסייע לך בזה.
לסיום רק אזכיר בשולי דבריי את המימרא של רבי אלעאי (מועד קטן טז) שאם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו והוא לא יכול לעמוד בזה, יתעטף שחורים ויילך למקום רחוק ויעשה מה שליבו חפץ. אמנם זה לא היתר הלכתי, ואני ודאי לא יכול להתיר לך על בסיס זה. מדובר בהנחייה למזעור נזקים, ורוב הפוסקים לא פסקו את דבריו להלכה. אבל אני מביא את הדברים לידיעתך.
עוד אעיר שאין כאן שום קללות וסכנות וכדומה, אלא איסור הלכתי.
חזק ואמץ.

מסתמא שאסורה על צד גזירת הכתוב..
שהרי אם זינתה ועברה עבירה מצד אדם לחבירו מה הבעל אשם שהיא עכשיו גם אסורה עליו. והרי בכל זאת נאסר אפילו סלח. משמע שאין הבדל ככל הנראה.

יש בפוסקים צדדים להתיר אם נבעלה קודם לבועל אחר, וכשנבעלה לשני כבר נאסרה לבעלה. אמנם לזה צריך שתאסר בודאות לבעלה ע"י הבועל האחר, דהיינו ע"י עדים או בידיעה ברורה ע"י אדם שנאמן לו.

איך אני יכול לבדוק את הנישואים שלה? ובטוחשזה שבעלה לא קינא לה ושחרר אותה ואפילו אנחנו כיום חברים טובים והכל עדיין אסור?

תוכל לנסות לבדוק אם את החופה ערך רב. מי היו העדים (שומרי שבת, קרובים זה לזה או לחתן או לכלה). בנסיבות שתיארת לצערי איני רואה אפשרות הלכתית להתיר.

איך אני יכול לברר? אם העדים כשרים לא כשרים
ומה קורה אם נתחתן זה איסור ממש ויהיה לנו רע בגלל זה?

צריך לבדוק מי היו העדים ולברר אם הם קרובים או לא דתיים. אני מניח שהאישה יודעת מי הם. הם חתומים גם על הכתובה ודומני שגם רשומים ברבנות.
איני יודע מה פירוש שיהיה לכם רע. זו עבירה. אני לא מאלו שמאמינים בקללות ומזל רע וכו'.

עניתי מי היה הרב והעדים השאלה לי שאם עושים איסור כזה אז שלא יהיה לנו רע יחד זה הכל

לא יודע לענות על שאלות כאלה. הן לא קשורות להלכה. אני אישית לא נוטה להאמין בכישופים וקללות. מה שרע הוא העובדה שמדובר בעבירה (ואולי העונש שניתן אחרי 120 על העבירה. בזה איני מבין)

מיכי,

האם רמזת לב' שהוא יוכל, בשם עיקרון חוץ-הלכתי, לעקוף את ההלכה ואולי אף מוטב שיעשה זאת… (בתנאי ש"יתעטף שחורים" וגו)'?

אמנם סייגת את המעשה בכך שמדובר רק ב"מזעור נזקים", אבל חשדי התעורר שהתכוונת למשהו עמוק יותר.

יש מצב?

מזכיר את מקרה הרב דוד אייזנשטיין שמצא "היתרים" להחלפת נשים עם חבריו, וטען שאין בכך איסור משום שאין מעילת מעל. לבית הדין הציג אותם טיעונים. יש לציין שמדובר בלמדן ועילוי.
קצת מוזר נשמע הסיפור הזה.
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3106821&forum_id=771

ממה שקראתי שם אלו שטויות. ודאי שיש בזה איסור אשת איש. לכל היותר ניתן לדון באיסור לבועל שתלוי במעילה בבעלה, וזה מה שכתבתי כאן. הפסק של הרב ווזנר לא קשור לעניין בכלל, שכן שם הדיון הוא על שגגה של האישה, ואשת ישראל לא נאסרת לבעל וממילא גם לא לבועל כשעברה בשוגג או באונס.

אבל האם במקרה המדובר אין שגגה או אונס של האישה? הרי בעליהן של הנשים הטעו אותן שאין בכך איסור, ולא די בזה אלא שגם טענו שהיא עוברת עבירה אם לא תסכים. הנשים היו גם נתונות ללחצים מצד בעלי כוח בחברה החרדית.
לא בטוח שלא היה כאן שגגה או לפחות אונס של הנשים.
מזכיר קצת את המקרה של "זנתה כדי להוליד את המשיח".
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=1027245&forum_id=1364

ברור. זה מה שכתבתי (אף שעדיין יש לדון לפי מהרי"ק). אבל הנדון דידן היא הייתה מזידה.

דורון,
אתה מבין שגם אם התשובה חיובית הוא לא יכול לומר אותה…

דרך אגב יש עוד מקרים בהיסטוריה שבהם פוסקים רמזו לאנשים לעקוף את ההלכה. קראתי על הרי" שהיה ממליץ לנשים קטלניות (כאלו ש3 בעלים שלהן מתו בזה אחר זה) למצוא גבר רביעי שיקדש אותן והוא כבר יסדר לזוג חופה למרות שמדין הגמרא אישה כזו מנועת חיתון (בגלל הסכנה).

דורון וי"ד, כל תשובה אפשר לומר. אני מתנגד לאזוטריקה. תשובתי ההלכתית הברורה היא שאסור. אמנם יש את המלצתו של רבי אלעאי למי שרואה שיצרו מתגבר עליו כדי למזער נזקים. הבאתי את זה לידיעתו כדי שיהיה מודע לזה. אבל צריך להבין שזה לא פסק הלכה אלא שאם ההחלטה שלו היא לעבור איסור עדיף למזער אותו, אבל ברור שאם יעשה זאת הוא עובר איסור. לכן אין לראות בדבריי היתר הלכתי מובלע. אם הייתי חושב שיש היתר הייתי אומר זאת.

י"ד,
מן הסתם ברור לי שרב- או למעשה כל אדם שמאמין בתוקף ההלכה- לא יכול להתיר משהו שנוגד אותה. אני גם מאמין למיכי שהוא אומר את האמת לפי מיטב הבנתו.
בכל מקרה ברגע שמישהו מכניס את השיקול של "מזעור נזקים" יש מקום לחשוד גם באדם הישר וההגון ביותר שאולי בהיסח הדעת הוא חשף מתח/סתירה אמתיים ואח"כ- שוב, בתום לב- ניסה לטייחה.

גם לא ברור לי איך אפשר ליישם את המלצתו של רבי אלעאי בהקשר המקרה הזה. אבל אולי כן אפשר…

לחשוד תמיד אפשר, אבל כאן איני רואה מה הבסיס לחשד. בפרט שאני כמדיניות כותב הכל ומתנגד לכל הסתרה.
אגב, ראיתי כעת:
https://www.facebook.com/100001840621677/posts/2976942232377102/
מילה בסלע

גם אני מסכים לכל מילה שכתובה בלינק.

אז אם בעלה הציע את זה ולא היה קנאי לה
וגם היא התחרטה ממש על מעשיה ובכתה על זה ימים ולילות
ואני לא ידעתי מזה בכלל וזה היה בשוגג ושידעתי שמרנו על הכל עד הגט
אז למה שלא יתירו לנו ויתנו לנו לסבול בחיים
גם בזכות הקשר הזה היא התחזקה בדת שומרת שבת מוכנה לכיסוי ראש צניעות דברים שלא עשתה בעבר ושה יפסק אם נפרד כי היא עושה את זה בשבילי
אם יש לך אפשרות יותר להעמיק בנושא אני אשמח אפילו עם דיין רבני

לצערי כרגע איני רואה מוצא הלכתי.
בלי"נ אחפש ואתייעץ עוד ואם אמצא אודיעך.
בשורות טובות,

בסדר גמור תודה רבה בכל מקרה תעדכן שבוע הבא אני אשמח תשובתך כרגע שאפשר להנשא והכל יהיה בסדר חוץ מהאיסור עצמו ולא יהיה קללה בחיים שלנו נכון?

לא אמרתי שאפשר להינשא. אי אפשר כי יש איסור דאורייתא בזה.
גם לא אמרתי שלא תהיה קללה. אמרתי שאני אישית לא מאמין בקללות ובעיניי אלו המצאות חסרות בסיס. אבל זו אמונה ולא ידע. כמו שאני לא יודע אם יהיה, אני לא יודע שלא יהיה.
עוד הוספתי שבמסורת מקובל שעונש (בשמים) על עבירה כזאת כן ניתן, אם כי גם כאן איני יכול לומר שיש לי ידע על כך. אבל זו לפחות מסורת יותר מבוססת מענייני הקללות.
צר לי. בהצלחה וכל טוב,

טוב תודה רבה תברר את זה לעומק שבוע הבא ותעדכן אותי בשורות טובות שבת שלום ותודה על הזמן שהקדשת לי מעריך מאוד

סליחה על השאלות האינטימיות. כשעשיתם זאת, זה היה עם קונדום? כוונתי לכל הפעמים ללא יוצא מן הכלל.

לפעמים עם לפעמים בלי

http://halacha.co/אשת-איש-שבגדה-בבעלה-ונישאה-לבועל-השני/#_ftn3

שלום.
סליחה על העיכוב (תשעה באב).
הסתכלתי ואין כאן אף דעה שמקילה. התשובה עוסקת במצב שבו היה בועל קודם והשני הוא שוגג, וגם בזה יש מחלוקת. לכן שאלתי אותך בעבר האם היה בועל קודם, וענית שלא.
בינתיים לצערי לא מצאתי אפשרות להתיר.

בוקר טוב תודה על התשובה כבוד הרב אם יש לך אפשרות להתייעץ עם דיין רבני או עוד גורמים רבנים נוספים אני אשמח ץעדכן אותי יום טוב

שלחתי שאלה לכמה מחבריי, אבל בינתיים לא קיבלתי הצעות ישימות (עניין הקונדום היה הצעה מאחד מהם). אם יהיה משהו אעדכן.

בסדר גמור תודה רבה תעדכן בכל מקרה אנחנו באמת כבר רוצים להתחתן ולהביא ילדים ובזכותי היא תשמור שבת צניעות טהרה הכל

שלום הרב מה שלומך מצאתי עוד דברים דברים שאשמח שתעיין בהם

https://www.yeshiva.org.il/midrash/38390

http://halacha.co/נישואין-לבועל/

בקישור הראשון כתוב בחוסר ידיעת הבעל אינה נאסרת על הבועל
מה הכוונה חוסר ידיעה עד הגט או גם אחרי?

אם הבעל לא קינא לאשתו היא מותרת, זה נכון רק כשנסתרה עם אחר וספק חטאה,
זה מה שכתוב ברמבם אז אנחנו יכולים לא להודות בזה ואז זה רק ספק ואז כן אפשר ואין איסור

חוסר ידיעת הבעל לא מוסכם כמעט על אף פוסק. הרש"ש אומר זאת כהסבר בדעת תוס' שנדחה על ידי כל הפוסקים (וגם כשכבר אומרים זאת זה נאמר כדי להתיר נישואין שכבר נעשו ולא להתיר להינשא לכתחילה). מעבר לזה,אני מבין שאצלכם הוא ידע כבר בעת שזה קרה שהרי הוא אפילו נתן לה רשות לזה. אני מניח שהבעל גם מאמין לה, ולכן גם אם יאמר בפיו שאינו מאמין זו סתם אמירה פורמלית.
לצערי איני רואה כאן בסיס להיתר.

לגבי השאלה הראשונה שלך, שוב ביררתי איתה לעומק והתשובה היא שבשעת מעשה היא הייתה חילוניה חזרה בשאלה אז לא הייתה שומרת מצוות ומאמינה אבל כן ידעה שזה אסור יחסים וכל זה עד הגט אבל לא ידעה את החומרה של זה זאת אומרת שגם אצלה זה בשוגג
אפילו בעלה אמר לה תלכי חופשי עם מישבא לך הציע לה נישואים פתוחים חילופי זוגות וכו…

עדיין איני רואה אפשרות להתיר. המהרי"ק שהובא ברמ"א כתב שהדין שאם אישה נואפת בשוגג היא לא נאסרת על בעלה, זה רק אם היא שגגה בכך שחשבה שהבועל הוא בעלה, אבל אם היא ידעה את זה ורק חשבה שזה מותר היא עדיין אסורה. מעבר לזה, כאן היא לא באמת שגגה, אלא לכל היותר לא ידעה את חומרת האיסור.
צר לי.

אם לא ידעה את האיסור והייתה רחוקה מהדת ממש אז זה סוג של שגגה
איזה רב בקו של ההלכות שמע את כל הסיפור ואמר שהיא מותרת כי בעלה שחרר אותה ובגלל שלא ידעה ממש את האיסור והתחרטה ממש על מעשיה
יצא לך להתייעץ עם עוד כמה רבנים או רב שנמצא בבית דין רבני?
ואשמח לדעת מה אתה מציע לי לעשות כי אני באמת אוהב אותה ומתכוון להתחתן איתה פשוט מפחד שיהיו לנו חיים בלי מזל ככה איזה רב אמר לי והפחיד אותי אמר אתם תחיו בלי מזל וחבל עלי ועל הילדים שלנו ככה אמר לי ובכיתי ממש אני לא יכול בלעדיה

ב' שלום.
כתבתי לך את דעתי. גם אם היא בגדר שוגגת (ספק רב) זו לא שגגה שמתירה אותה. שאלתי גם אחרים ולא שמעתי משהו שיכול להועיל כאן. אם יש רב שאמר לך שזה מותר ואם אתה סומך עליו – לבריאות. אני לא יותר קדוש מאף אחד אחר, אבל זו דעתי. אני לא יכול לומר לך משהו שלא לדעתי.
הסברתי לך את האופציות שעומדות בפניכם לדעתי, וגם את דעתי על ענייני המזל וכו'. לצערי, אין לי מה להוסיף על כך יותר.

מה האופציות? ומה לענייני המזל מה את חושב אשמח לדעת שוב אני כבר מבולבל ומשתגע

אמרתי לך שלדעתי אין היתר הלכתי. הזכרתי לך את המימרא של רבי אלעאי לגבי מזעור נזקים. ואמרתי לך מה דעתי על מזל רע בנישואין וכדומה. עיין שוב במיילים הקודמים.

ומה הכוונה מזעור נזקים גם לא הבנתי

קרא את אחד המיילים הקודמים ששלחתי. הבאתי שם את המימרא שאם אדם רואה שיצרו מתגבר עליו יילך למקום רחוק וילבש שחורים ויעשה מה שליבו חפץ. אמרתי שזה לא היתר הלכתי אלא הצעה למיזעור נזקים כשמגיעים למסקנה שהחטא הוא בלתי נמנע.

תן לי דוגמא מעשית כי לא מבין את המימרא מה הכוונה להתרחק וללבוש שחור זה לא יצר הרע זה אהבה אמיתית עברנו המון יחד אם היא לא הייתה הזיווג שלי היינו ממזמן נפרדים עם כל מה שעברנו

אדם שרוצה לעבור עבירה כלשהי וחש שאינו יכול לעמוד בזה והוא עתיד לעבור אותה, חז"ל ממליצים לו ללכת למקום רחוק וללבוש שחורים ורק אז לעשות מה שליבו חפץ. חשוב להבין שאין כאן היתר לעבור עבירה אלא הצעה למזער נזק: אם בין כה וכה אתה עומד לעבור את העבירה, לפחות נסה שלא יהיה חילול השם (תעשה זאת במקום שאנשים לא מכירים אותך).

לא ענית לשאלתי האחרונה (לגבי אופי הנישואין הראשונים).

עניתי לך הרב של רמת גן קידש אותם
איזה עוד שאלות אתה רוצה לדעת אני אענה כבוד הרב היקר

שאלתי אותך במייל האחרון האם הנישואין הראשונים נעשו כך שבני הזוג התירו זה לזו לקיים יחסים פתוחים עם אחרים כבר בשעה שנישאו, או שהוא "שחרר" אותה רק מעת שהחליטו להתגרש.

הוא שיחרר אותה רק שהחליטו להפרד לפני 3 שנים בערך ולא בעת החתונה שלהם
כי הוא אמר לה או נישואים פתוחים או גט כי הוא לא מסוגל להיות רק איתה והיא לא הסככימה לנישואים פתוחים בשום אופן
הוא ממש לא דתי בכלל חילוני גמור אפילו לקח אותה לחילופי זוגות כדי שאולי תסכים לקיים יחסים לידו והוא עם מישהי אחרת והיא הלכה אבל רק הוא קיים יחסים והיא לא
היא לא בחורה כזו

הבנתי.

לגבי חילול השם, אנשים לא יודעים שקיימנו יחסים וכאלה שהיא הייתה פרודה ומה לגבי התשובות שנתתי לך זה עוזר במשהו?

לצערי לא

אם יש עוד משהו שיכול לעזור תגיד לי ואברר הכל אני באמת רוצה שנתחתן והכל ולהקים בית כשר ונאמן בישראל

לצערי כרגע איני רואה עוד משהו. אם יהיה אעדכן

אדון ב' היקר. עזוב אותך שטויות במיץ. התורה לא ניתנה על ידי האל, משמע אין צורך להישמע להוראותיה. חיה את חייך לפי שיקול דעתך ותפסיק להאמין בהבלי העולם ההוא.

קראתי את כל הדיון ואשמח לדעת מה עשיתם? האם התחתנתם בסוף? האם קיבלתם היתר? ואם כן, האם אתם חיים חיים מאושרים? תודה!