אמרגנטיות בתפיסה הדואלית
שלום מיכי. השוואת מספר פעמים את הגוף והנשמה לאדם ומחשב. הנשמה חווה דרך הגוף כמו שהאדם מחשב באמצעות המחשב.
דימוי זה יכול להיות מובן כאשר מדובר על חישוב פסיבי של הנשמה ( כמו חוויה). אך כאשר מדובר על פעולה של הנשמה באמצעות הגוף, הדימוי הופך לבעייתי. האדם יכול לפעול על המחשב היות והוא גוף פיזי המקיים את חוקי הפיזיקה, הוא יכול לשלוח יד וללחוץ על כפתור ההפעלה. אך הנשמה איננה גוף פיזי. נראה מוזר להניח כי הממשק בין הנשמה לגוף מתקיים באיזה שהוא אלקטרון ספציפי. היה נראה סביר יותר שהממשק בין הגוף לנשמה הוא על משהו כוללני יותר. ואם כן גם לפי הגישה הדואלית נצטרך להניח אמרגנטיות חזקה שמייצרת משהו במוח ההופך אותו לישות אוביקטיבית אחדותית. לאחר שהנחנו אמרגנטיות לא מיותר להניח גם את קיומה של הנשמה?
אין לי תרגום מסינית.
הוא טוען שיש בדואליזם גם הנחת אמרגנטיות כי אין לה הסבר מספק כיצד משהו רוחני מבצע אינטרקציה עם משהו פיזי
ואם ככה נעדיף מטראליזם וזהו
אכן.
תודה על התרגום מסינית
הוא ענה לי על זה פה, (בסוף השרשור)
אני לא חושב שהוא ענה.
אם אנחנו לא מכניסים אמרגנטיות אז כל מה שיש זה חלקיקי היסוד של החומר. קשה מאוד לחשוב על השפעה של רוח על חלק כל כך ספציפי של החומר. איך הרוח משפיעה על גופי שלי ולא על גוף אחר אם כל מה שיש זה אטומים? מה ההבדל ביניהם?
(אגב גם מיכי טען פעם שדקארט טעה שראה את ההשפעה של הרוח דרך בלוטת האיצטרובל. לדעתי זה רק בגלל שקשה לחשוב על השפעה באיזור כל כך ספציפי)
הרבה יותר נוח לחשוב על השפעה דרך המבנה הכללי של המוח. ולומר שיש משהו אובייקטיבי במערכת שאין בחלקיה, זו אמרגנטיות….
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer