אתיקה והלכה

ז"א שהרב מבין שהתורה אכן מתייחסת לעיתים לאתי, אולם לא בהכרח.
הרמב"ם כותב שכל מה שבנ"י צוו כולל מצוות ב"נ, הרי אין המחייב נשאר זהה (כדברי הגר"ח שלאחר שניתנה תורה, אין ללמוד צניעות מחתול. ודו"ק שאין זה בהכרח סותר את דברי הגרש"ש על משפטי הממון) [אגב, אין זזה קשור לרמב"ם בהלכות מלכים שגם בנ"י צריכים לעשות בגלל הא-ל, היות ופה כותב שעדיין אצלנו זזה קומה נוספת].
כלומר, לכאורה הכוונה שגם המצוות האתיות התורה אסרתן מטעמים נוספים. האם הכוונה היא שיש להן טעמים דתיים מעבר לאתיקה, או שהכוונה שהתורה הגדירה מחדש את האתיקה, עכ"פ, כלפי ישראל?

לא, היא לא. כלומר ההלכה לא מתייחסת לאתי. התורה כן. המצוות ה'מוסריות' באות להשיג מטרות דתיות. במקביל יש גם חובות אתיות שבהן אנחנו זהים לגוים. לכן יש הבדל בין גדרי רצח, גניבה, נזק וכדומה, בהלכה ובמוסר.