בית המקדש והר הבית
שלום רב!
כמדומה שדי מוסכם שבית המקדש תופס מקום חשוב מאוד בתורה ובכל התנ״ך, בגמרא, במדרשים, בתפילות, בפוסקים וכו׳.
אם אני מאבחן נכון, הרב יחסית ׳אדיש׳ לנושא הזה, ואולי מתוך כך גם לפעולות הקשורות לקידומו ולחיזוק תודעת המקדש כמו עלייה להר הבית, מכון המקדש, סיבוב שערים, תרגולים שונים וכדומה.
א. אשמח להבין את גישתך.
ב. ספציפית לגבי עלייה להר הבית- האם אתה לא מקבל את הטעמים הנוספים לעלייה, מלבד קידום המקדש, כמו למשל ריבונות במקום, כניסה למקום עם נוכחות שכינה, קיום מצוות תפילה בהידור, קיום מצוות מורא מקדש, מניעת חילול ה׳ וחיזוק התודעה ההיסטורית היהודית?
בכוונה סימנתי את השאלה בקטגוריה ׳הלכה׳ כי אני לא חושב שזו רק שאלה רעיונית (עוד לפני שאלת זיהוי המקום והחששות השונים). ואגב, אחרי 400 פוסטים אולי מגיע גם למקדש/להר הבית איזה פוסט 🙂
תודה רבה.
אכן נכון. בדיוק כמו שבעולם הישיבות בכלל לא מתמקדים בלימוד קדשים. יש לכך כמה סיבות:
- אני אישית פחות מתחבר לנושא זה, ואדם עוסק במה שליבו חפץ. לפחות במישור הפסיכולוגי (וגם הערכי) קשה לי מאד להתאוות לחזרת המצב שבו כהנים הולכים עד ארכובותיהם בדם וטובחים שם מאות בע"ח. זה לא אומר שזה לא יחזור ושאין לזה ערך. אני מניח שאם וכאשר זה יחזור נוכל להיווכח בערך שבזה ואז אבין יותר. בינתיים במצבי העכשווי איני מתאווה לזה כלל ועיקר.
- המטרות הפוליטיות לא מדברות אליי (כי כלל הציבור לא מוכן לזה ולא רוצה בזה. העליות הללו לא משפרות את המצב ולא מקרבות את התוצאות שמנית. לכן כל זה לא ממש שייך כרגע). אם כי אני לגמרי מסכים שיש לאפשר חופש פולחן גם ליהודים, וזו שערורייה שלא עושים זאת. כתבתי זאת לא פעם.
- איני בטוח שלעתיד לבוא יחזור המקדש כפי שהיה. הראי"ה כבר דיבר על קרבנות מן החי, אבל ייתכן שיש להרחיב זאת עוד. יש תהליך הפשטה שעוברת התורה בכלל (ואולי זו המהות של הכלל מצוות בטלות לעתיד לבוא), וייתכן שגם המקדש יעבור הפשטה ולא יהיה תלוי במקום ולא יחזור לתפקד כמו בעבר. אבל על זה נחכה ונראה.
- לגבי הפוסט, אולי אתה צודק (ולא מטעמך). הנה הגרעין שלו. 🙂
1. זה מיד הזכיר לי את מאמר חז"ל "שלא יאמר אדם אי אפשי", שעולה ממנו כי אין צורך לייצר דחייה מלאכותית לעבירות, והוא הדין לענייננו חיבור מלאכותי למצוות. כך אכן דעתך?
2. בתור מי שיחסית חי את הנושא, כמדומני שהעליות מקדמות אצל העולים את תודעת המקדש ומחברות אותם לנושא, וגם מקרינות כלפי חוץ אל מי שעדיין לא עלה. זה הפך לנושא שכבר לא מתעלמים ממנו (הן בציבור הדתי, הן בחדשות הכלליות). גם מסורתיים מחזקים את הקשר ליהדות דרך המקום הזה.
ביחס לקידום הריבונות – אני רואה (כפשוטו) קשר ישיר בין התגברות העלייה לריבונות במקום.
3. יכול להיות שזה יקרה בעתיד (אבל איך? נבואה? אין נביא רשאי לחדש…), אבל כרגע יש לנו מצווה לבנות את המקדש, ולפי מה שראיתי בתשובות אחרות שלך, אתה מסכים לכך. בפשטות מוטל עלינו לעשות מה שאפשר כרגע, גם אם רוב הציבור עדיין לא ממש בעניין.
1. לא לגמרי מדויק. הרמב"ם בפרק השישי משמונה פרקים כותב שיש עניין לקדם את ההזדהות הנפשית, ההסתייגות (בסופ"ח מהל' מלכים) היא רק שההזדהות לא תהיה המוטיבציה לקיום. אבל זה נאמר לגבי מצוות מוסריות-שכליות. במצוות שמעיות הוא כותב שם שאין גם עניין לקדם את ההזדהות עצמה.
2. נכון, אבל תחושתי היא שבשכבות הרחבות עניין הריבונות מאפיל על העניין הדתי.
3. לא בהרכב הנוכחי של עם ישראל שלא מעוניין בזה. יש שלבים קודמים (להחזיר אנשים למחויבותם הדתית).
3. ממתי יש הגבלות כאלו ואחרות על קיום מצוות? יש להניח תפילין רק במצב רוחני ראוי או רק כאשר אני מרגיש מחויב למצווה?
צריך לומר כי להבנתך יש חילוק. אולי כי זו מצווה ציבורית? אבל אם כך יש לפחות לעשות את מה שאפשר כרגע. מצווה ציבורית כמובן לא פוטרת את היחידים לביתם.
או שמא אתה סבור כי 'השלבים הקודמים' הם חלק מהותי מהגדרת המצווה? זה די מחודש.
"בית המקדש תופס מקום חשוב מאוד בתורה ובכל התנ״ך"
אין שום משמעות לבית המקדש בתורה.
בית המקדש זה יצירה פוליטית מלוכנית כוהנית שיסודו בע"ז, כלומר בכך שהאדם לא מאמין באלוהים ו הוא צריך מנהיג, מלך, כהן, ושחיטת חיות כדי להרגיש עבד שלהם ושל טקסים חסרי כל משמעות.
לסיכום, בית המקדש מבטא כפירה באלוהים וחוסר יכולת של האדם לצאת מהתשוקה לע"ז.
אם אינך מקבל זאת, זה כי אתה שקוע בע"ז ואינך מסוגל לכפור בע"ז, כמו הרוב.
זו אינה שאלה של מגבלה על המצוות. המצווה הזאת מוטלת על הציבור וכיום אין ציבור. בדיוק כמו שהמצווה להקריב קרבנות מותנה בקיומו של מקדש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer