בעניין ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וזמן פלאנק
לילה טוב
בסוגיית שכירת פועל (וגם שכירויות אחרות) מצינו שיטה בתלמוד ששכר הפעולה מתחלק לכל רגע ורגע ממשך זמן הפעולה. אחת הנפק״מ היא שא״א לקדש בשכר פעולה כי בכל רגע הפועל מרויח שכר, שכר זה אינו שוה פרוטה והופך להלוואה וא״א לקדש במלוה.
שאלתי היא תיאורטית אבל הייתי שמח להגיע להבנה בעניין.
לו יצוייר שיחידות הזמן היו שוות שכ״ט של פרוטה, היה אפשר לקדש גם לשיטה שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, לא גרע ממ״ד יש ששכירות משתלמת רק בגמר כל הפעולה.
מבחינה מתימטית, זמן, כמו מספר, יכול להתחלק בצורה אינסופית ולכן גם אם שכר הטרחה הוא גבוה מאד, יש הרי אינספור יחידות זמן ולכן אין באף יחידת זמן שוה פרוטה, כי אפשר לחלק כל יחידת זמן שוב ושוב.
אך מבחינה פיזיקלית, יחידת הזמן הקטנה ביותר היא זמן פלאנק, כלומר יש יחידת זמן שא״א לחלקה. יוצא איפוא שאם תשלום השכר הוא גבוה מספיק שאם נחלק אותו ליחידות של זמן פלאנק ובכל יחידה יהיה שוה פרוטה, גם למ״ד ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף יהיה אפשר לקדש אשה בשכר פעולה.
האם השיטה של יש לשכירות מתחילה ועד סוף סוברת שהזמן הוא מתימטית אינסופי ולא יתכן – אף תיאורטית – קידושין בשכר פעולה, או שפשוט זמן פלאנק הוא כל כך קטן שלא יעלה על הדעת ששכר פעולה של יחידה אחת של זמן פלאנק יהיה שווה פרוטה, אך תיאורטית זה יתכן.
יש״כ!
אתה באמת שואל אותי את זה? נראה כמו שאלה למאמר של אנשי מדע שומרי תורה מלפני חמישים שנה.
כן, אם שאלתי כאן באתר משמע אני באמת שואל את כבוד הרב. אם משהו אינו ראוי בשאלה אני מתנצל בכל לב ומבקש מחילה, אך בעניותי איני מבין מה רע עוללתי.
ראשית, זמן פלנק הוא פלפול תיאורטי חסר חשיבות. זה שמדובר בזמן הקצר ביותר שניתן למדידה לא אומר שציר הזמן אינו רציף. שנית, מדובר על 10 בחזקת -44 שניות, כלומר כל הכסף ביקום לאורך מיליארד מיליארדי שנים על עסקה אחת לא ייתן לך סכום שאפילו מתקרב לשוו"פ. שלישית. האם אתה באמת חושב שגם אם ציר הזמן היה דיסקרטי זה היה משנה את הלכות שכירות בהלכה או באיזושהי מערכת משפטית אחרת עלי אדמות? אם כבר, אז הייתי מבודד יחידות על ציר הזמן לפי שוו"פ ולא לפי זמן פלנק (בידוד משפטי ולא פיזיקלי). לזה יש אפילו היגיון שהרי חוב של פחות משוו"פ אינו קיים, ולכן יש היגיון לצבור את החוב בקוונטות של פרוטה.
בקיצור, מה שלא ראוי בשאלה הוא הנחותיה המופרכות. במחילה, אבל אין על מה להתנצל כי לא מדובר על פגיעה בי אלא באינטליגנציה. 🙂
תודה רבה על התשובה, הנקודה הראשונה עונה על שאלתי – שאין הבדל בין הסתכלות מתימטית ופיזיולוגית לגבי ציר הזמן, זו רק דרך למדוד אבל אין יחידת זמן שאי אפשר לחלקה.
כתבתי כבר שזו שאלה תיאורטית.
לגבי בידוד יחידות לפי שווי של פרוטה, כך כתב רש״י בקידושין דף כח ע״א בסוף העמוד. אולם אם כך, מדוע למ״ד ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף א״א לקדש בשכירות עצמה? הרי יחידת הזמן הראשונה ששוה פרוטה תהיה כסף הקידושין והשאר השלמה (ואין זה קידושין במלוה), כמו שמצינו בדף ח ע״א שהמקדש במנה, אם נתן דינר מקודשת וישלים.
לכן ההסבר שיחידות השכירות נמדדות בשווי פרוטה קשה וצריך ליישב לשיטת רש״י. אשמח אם יש לכם הסבר.
שבת שלום!
תיקון: רש״י מח ע״א (ד״ה אלא במקדש).
זו בדיוק הייתה טענתי. שאם כבר אתה עושה דיסקרטיזציה של ציר הזמן ומקשה שיחולו קידושין, תעשה על בסיס שוו"פ ולא על בסיס זמן פלנק.
לכן ברור שלא דנים בתחולת קידושין על בסיס זמן בדיד. לגבי רש"י, אין לי זמן כרגע לעיין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer