בענין "לא תרצח"
אני עדיין בפרשת יתרו ועשרת הדברות.יש לי כמה שאלות אם תרשה לי:
"לא תרצח" הוא צו קטגורי אוניברסלי ומחייב בכל מצב, ומוטל על כל אדם בלי קשר למחויבותו ההלכתית. העובדה ש"לא תרצח" מופיע כצו הלכתי (אחד מעשרת הדברות) משמעו שהוא בא לקדם ערכים דתיים. מהו אותו מימד הלכתי (הנוגע ליהודי בלבד) ואינו כלול בצו הקטגורי?
בהקשר להיגדים הלכתיים אתה מחלק בין היגד נורמתיבי שלא ניתן לשנות לבין היגד עובדתי שתוקפו יכול להשתנות אם השתנה המצב. לאור זה "לא תרצח" היא הלכה נורמטיבית. האם אפשר לומר שההלכה "הבא להורגך השכם להורגו" הוא היגד עובדתי ולא נורמטיבי? אני רוצה לדייק מהעובדה שההיגד הוא "הבא להורגך" ולא "הבא לרצוח אותך השכם לרצוח אותו" שהרי "לא תרצח" הוא צו קטגורי ולכן הוא גם נורמטיבי. האם זה נראה לך?
ולסיום מה מעמדם ההילכתי של גואל דם או נקמת דם שהרי מבחינת הצו הקטגורי הם רצח?
את המצפה לתשובה על שאלה שאיני יכול להשיב עליה. איני יודע מהן המטרות הדתיות שלשמן נועדו המצוות. לא חזיר ולא תפילין וגם לא רצח. אבל הציווי "לא תרצח" בא לומר שיש ברצח בעיה דתית ולא רק מוסרית. לכן יש את הציווי הזה. אגב, יש גם הבדלים בגדר האיסור. עובדה שמבחינת "לא תרצח" יש צורות עקיפות שבהן אינך עובר עליו הלכתית, למרות שמוסרית אתה רוצח למהדרין (גרמא, מקרב הדבר אצל האש, סוף חמה לבוא, מצמצם וכדומה).
לא הבנתי את השאלה על הבא להורגך. הבא דוגמה ונסח שאלה מדויקת.
מעמדם הוא אכן רצח מוסרי גם אם הלכתית המעמד שונה. מה השאלה?
השאלה היא האם ההיגד ההלכתי "הבא להורגך" הוא נורמטיבי או היגד עובדתי? ואם אמנם הוא היגד עובדתי האם יתכן שבגלל זה הלשון הוא "הבא להורגך" ולא "הבא לרצוח אותך" ?
ברור שנקמת דם או גואל דם שהם רצח מבחינה מוסרית. שאלתי מה בדיוק מעמדם ההלכתי? אם זה לא רצח אז מה זה כן?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer