ברירת מחדל פילוסופית

שלום כבוד הרב.
בספרך "אלוהים משחק בקוביות " הסברת שראיה לקיומו של אלוהים קיימת גם ללא השענות על המסורת, אלא מתוך פילוסופיה. ראיה כזו (הבנויה על שלילה של רגרסיה אינסופית) משאירה שתי ברירות. או להניח את קיומו של מתכנן תבוני הקיים בממד שונה משלנו, או להמשיך לחקור את מימד הזמן, לדוגמא, ולהודות בבורות עכשוית.
שאלתי היא, האם יש ראיות נוספות להטות את הכף לטובת הצד הראשון, מלבד נניח, אינטואיציה?