ברית מילה ע"י מוהלת

תודה לרב על התשובה המהירה. אציין כי השאלה לא באה בקנטרנות אלא מתוך עניין וגם כי עדיין ישנם דברים שאיני יודע להסביר לעצמי, לרבות ביצוע ברית מילה וחשיבותו – לי בפרט ובכלל (שאינטואיטיבית הרגשתי שכן אבל לא בהתעלם מביקורת על האינטואיציה האוטומטית של "ברור שעושים" וגם בהיבטים מסוימים מההליך הרפואי גופו).
אשמח לגבי הבהרה לגבי חוסר הבהירות לגבי רמת האיסור וכן לגבי המהלך בסוף ש"ברור שעדיף שגבר ימול". גם אשאל – האם העובדה שהראשונים נחלקים מהווה קטליטזור שבהכרח גבר ימול? כלומר, האם זה כדי "להימנע" מהמחלוקת?
כמו-כן, בנוגע להשוואת ההיבטים המהותיים איני מבין על כוונת הרב עד הסוף שכן בוודאי גם נשים יכולות לתפוס מקום נכבד בקהילה ולהיות מובילות דעת קהל. ייתכן שאישה מוהלת תהווה אמנם כלי פורמלי אך לקידום שוויון מהותי (נחשוב על ילדות שתיחשפנה לאותה מוהלת וזה יעודד אותן לנסות לקחת תפקיד פעיל יותר).
כמו-כן ביחס למוהל גבר, כשאלת המשך, האם באמת אין משמעות לזהות המוהל? הרי גם אם נסכים לצורך הדיון שכל המוהלים עושים את אותה עבודה בדיוק, האם אין מקום לבחור את זהותו? (או במילים אחרות – כנראה שלא נעשה גוגל ובהכרח נבחר את המוהל בתוצאה הראשונה רק כי ככה יצא). כלומר, גם בבחירת מוהל, זה לא שאנחנו רק מחפשים שיידע להיות מוהל.
לגבי ההשוואה למילת נשים, אציין כי השאלה ששאלתי היא במישור אקטיבי – האם מוהלת יכולה לבצע ברית מילה – קרי האם הפעולה ניתנת לה לביצוע, להבדיל מהשוואה פסיבית – האם ניתן להחיל פעולה על. דווקא זה יכול להוביל לשאלת שוויון הפוכה (החורגת מההלכה) אך היא לא עיקר הנושא במקרה דנן.
תודה!

שלום רב.
ממש לא חשדתי בקנטרנות.

חשיבותה של המילה היא בהיותה מצווה. מי שמחויב למצוות עושה מילה (ואיני רואה מקום להתלבט באשר לזה). מי שלא מחויב כמובן מחליט לעצמו (מבחינתו זו סתם החלטה תרבותית וחברתית) לפי דרכו ואין לי מה לומר לו.

כשהראשונים נחלקים, אם אין לך עמדה משלך, מקובל ללכת לפי כללי הספיקות, ואחד מהם הוא ספק דאורייתא לחומרא, כלומר שגבר ימול.

את דעתי את חשיבותם של טקסים כתבתי.

אני לא רואה שום חשיבות לזהותו של המוהל, כל עוד הוא יהיה כשר למול ויעשה זאת כדין. מה עוד צריך כאן?

גם החילוק שעשית בסוף בין האישה כאובייקט לאישה כסובייקט איני רואה מדוע זה רלוונטי לדיון. מדוע הדרת נשים מוגדרת לפי מה שהאישה עושה ולא לפי מה שעושים לה או בה? האם זה שהיא לא חייבת במצוות מילה אינו הדרה? אז למה זה שהיא לא חייבת למול זו כן הדרה?

הרב מיכי,
כמה שאלות לגבי תשובותיך (חילקתי ליותר מתגובה אחת כיוון שהאתר לא מאפשר לי לכתוב הכל בתגובה אחת משום מה):
1. כתבת:
"כשלעצמי אני לגמרי בעד השוואת הנשים ככל האפשר לגברים, אבל ההתעקשות על השתתפות בטקסים נראית לי ממש שולית ולא חשובה. מה שחשוב הוא לימוד תורה, הוראת תורה, התנהלות בחיים, יחס לאישה, תפקידים חשובים בקהילה ובבית, מנתן מקום וכדומה."
האם מוהל/מוהלת לא נחשב לתפקיד "חשוב" באופן יחסי?

2. לגבי טקסיות, אז אולי גופא זה פחות חשוב, אבל אם יש "חופש פעולה" בטקס ופרטיו וזה יכול לתרום לקידום שיוויון בין נשים וגברים בדברים שהם כן מהותיים לשיטתך, מדוע לא לאפשר זאת? זה כמו שילדה תראה נשים שהגיעו לעמדות בכירות בכל מיני תחומים (משפט, עסקים, פוליטיקה וכו') וזה לאו דווקא יעודד אותה ללכת לאחד התחומים הנ"ל אבל כן לפתח מודעות יותר חזקה לגבי היכולות האישיות שלה וכן גם ברמת התרומה שלה לחברה (באנלוגיה לשיוויון המהותי שציינת)?

3. לגבי זהות המוהל, אני חושב שהכוונת השואל הייתה שכמו שיש "חופש" לבחור מוהל מסויים מסיבות נוספות (למשל, לא היו מקרים בעיתיים שתינוק נפצע, הוא מסביר ומרגיע את ההורים כיוון שהתהליך יכול להיות מלחיץ וכו'), אז במקום שאין איסור מובהק יחסית, מדוע לא להרחיב את חופש הבחירה הנ"ל כך שאישה תהיה אחת האופציות?

4. באופן פרקטי, אי אפשר להשקיע אנרגיה בכל החזיתות כל הזמן, ולכן לא הבנתי את הטיעון לגבי הגדרת הדרת נשים. גם אם נסכים שההדרה היא הן במובנים אובייקטיבים והן בסובייקטיים, אז עדיף להימנע מלפעול בחזית מוסיימת (מילה ע"י מוהלת – היבט אקטיבי) כיוון שאנחנו לא פועלים סימולטנית בכל החזיתות?

5. שאלה הלכתית לגבי סוף התגובה הראשונה שלך. אפילו שהגבר חייב במילת הבן, מה הבעיה שיבחר מוהלת (לאו דווקא האם) בתור "שליחתו" (לשיטות שמילת אישה כשרה לכשעצמה)? האם זה כיוון שהאם אינה מחוייבת במילת הבן, ולכן אישה אינה יכולה להוציא את האב ידי חובה?

תודה.

https://he.wikipedia.org/wiki/קנאת_פין

"בפסיכואנליזה, קנאת פין מתייחסת לשלב בהתפתחותן של בנות, על פי המודל הפסיכוסקסואלי של זיגמונד פרויד, בו ילדות חוות חרדה כשהן מגיעות להבנה כי אין להן פין כמו לבנים. במסגרת תאוריה זו קנאת הפין מקושרת לתסביך אלקטרה."

כדי להשוות נשים לגברים יש לגדל להן פין או שיש לכרות לגברים את הפין.

ולגבי השאלה,
יש לאסור על נשים למול מחשש שמתוך תשוקה של קנאה להשוואה הן יכרתו "בטעות" את פין התינוק.

ומטעם זה, יש גם להטיל את החלפת הטיטולים והמקלחות של הפעוטים על האבות.

1. מוהל אינו תפקיד חשוב בכלל בעיניי. מה חשוב בו? וכי למוהלים יש מעמד חברתי גבוה? לובש ציצית זה מעמד חברתי גבוה? ונימול?
2. לא רואה בזה תרומה משמעותית לשוויון. להיפך, כשעושים את הדברים הללו מפסידים את הקשב להצעות יותר קונצנזואליות.
3. יש מספיק חופש בחירה לכולם. אלו טענות טיפשיות במחילה. וכי חסרים מוהלים?
4. עדיף להשקיע בחזיתות החשובות ולא בזוטות כגון זו. מה עוד שלא טענתי שיש להשקיע בכל החזיתות, אלא שאדם יבדוק את עצמו האם באמת חשובה לו ההלכה אלא שהוא רוצה שוויוניות, או שמא חשוב לו השוויון וההלכה היא רק מכשיר להשגתה ולהתרסות נגד אי שוויון.
5. אין בעיה עקרונית למעט זזה ששליח צריך להיות בתורת הדבר, ולכן מסברא נראה שמי שחייב בדבר הוא מהודר יותר ממי שאינו מחויב (גם אם יכול). ברור ששניהם מוציאים ידי חובה, ולכן כתבתי 'עדיף'. ולשיטות שאישה לא יכולה למול אז כמובן יש בעיה ממשית.

שאלת המשך: האם כשהאב נעדר (מחוסר רצון להיות שותף) אפשר שהאֵם, ולא המוהל, תברך 'אשר ציוונו על המילה'?

נראה לי שבהחלט יכולה לברך. לחלק מהפוסקים היא מברכת אפילו על מצוות עשה שהזמן גרמן (כך נוהגים האשכנזים), וכאן זה אפילו טוב יותר, שהרי הילד חייב במילה. גם אם היא עצמה אינה מצווה היא עושה את המצווה שלו ובזה מקיימת חיוב. בעצם כשאישה מלה בהיעדר אב היא פועלת כשלוחת בי"ד, וכמו שבי"ד מברך גם היא יכולה לברך.