ברכה לבטלה
שלום הרב,
נתקלתי בתשובה של הרב עובדיה לגבי אישה שעברה הפלה, ולאחר מכן חזרה בתשובה והתחתנה. כאשר נולד לה בן ראשון, בעלה התכונן לעשות פדיון הבן (הוא לא ידע שאשתו עברה הפלה בעבר), והיא שאלה האם היא מחויבת לספר לו לצורך מניעת ברכה לבטלה על ידי בעלה בזמן הטקס. התשובה של הרב עובדיה (כפי שמובאת בילקוט יוסף) היא זו:
"אשה שבהיותה חילונית נתעברה באיסור, והפילה את עוברה לאחר שהוכר עוברה, ולאחר שחזרה בתשובה נישאת לבן ישיבה, ונולד להם בן בכור, וחוששת לספר לו שעשתה הפלה כדי שלא יופר השלום-בית, מותר לה שלא לספר לו על ההפלה, והבעל יעשה פדיון הבן, ואפילו אם גורמת לו שמברך ברכה לבטלה, אין בזה איסור, משום שלום בית."
כעת, בהערות הוא מסביר מדוע, בהנחה שברכה לבטלה הינו איסור דרבנן, כלל אין חובה למנוע מאדם לעבור איסור זה בשוגג. השאלה שלי היא כזו: אם אין חובה למנוע מהבעל לברך ברכה לבטלה, מדוע לנמק את ההיתר ב'משום שלום בית'? האם המשמעות של כך היא שהרב עובדיה חושב שגם בהנחה וזה היה אסור, הערך של שלום בית גובר על האיסור ההלכתי? בהנחה שכן, האם יש לו את הסמכות לפסוק זאת? ובהנחה שלא, האם אין בכך רומנטיזציה מיותרת של ההלכה (כאילו השיקולים ההלכתיים הם שוליים לערכים המוסריים שעומדים לנגד הרב כאשר הוא בא לפסוק)?
השאלה האם עוברים על איסור דרבנן בשוגג היא מחלוקת אחרונים (נתיה"מ רלד ותשובה מאהבה כמדומני). הוא כנראה סובר דבמקום צורך אפשר להסתמך על הדעה המקילה. כך גם פסקו על ברכת האירוסין בחתונה של בעלת תשובה, שאפילו בוודאי ברכה לבטלה הקלו משום כבוד הבריות.
אגב, יש בראשונים דעות שברכה לבטלה זה איסור תורה, אם כי לענ"ד זו דעה תמוהה.
מה הבעיה בברכות של האירוסין אצל בעלות תשובה ?
התבלבלתי עם משהו אחר (ששמעתי בשם הרב ווזנר על כבודה של אישה שאינה בתולה), וכבר איני זוכר מהו. תתעלם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer