גזל – קפידא ללא חיוב משפטי-הכלתי
בדרך כלל, בדיוני הלכה על איסור גזל, מוקד השאלה הוא מצב שבו קיימת בעלות מובהקת רכוש השייך לזולת והדיון נסוב על מידת המחילה, כאשר יש אומדנא שאין קפידא. והלכה מקילה במקרים רבים.
אך מה הדין במקרה הפוך?
כלומר, מקרה שבו אין תביעת בעלות מובהקת, ואף אין חיוב משפטי-הלכתי ברור, למשל: מתן צ'ק באירוע חתונה, שאין בו חיוב גמור, ואין אפשרות לתבוע עליו בדין.
אלא שבפועל, בעל השמחה מקפיד על כך, ונהג על דעת שכל אורח ישלם לפחות את מחיר המנה ,נניח 400 ש"ח, בהתאם לקוד החברתי הרווח, שנחשב לסטנדרט ומובן מאליו, בקרב כלל הציבור.
האם לדעתך במצב כזהשבו אין בעלות או חיוב, אך יש קפידא ניכרת ומוסכמה רווחת תיתכן הגדרה של גזל במי שנמנע מלשלם? אם לא, מה יקרה במצב שבנוסף בעל השמחה התארח אצלי בחתונה, ושילם את ה 400 ש"ח, האם אוכל לתבוע אותו לשלם גם אצלי? ואם לא תביעה, אעבור על איסור כלשהו (מעבר לגסות הרוח)?
לא מבין את השאלה. אתה שואל אם אפשר לתבוע אורח שייתן מתנה לחתונה? מה זה קשור למעמדם של צ'קים?
השורה האחרונה מבולבלת.
אני מתכוון, בהתחשב במוסכמה החברתית החד משמעית (בחברות מסוימות).
שבה מקובל שאני מזמין אותך כשאני מתחתן – ואתה שם צ'ק של 400 שקל.
וכך זה יעבוד להיפך.
זה נוהג כמעט רשמי. מוסכמה חברתית שכולם מקפידים עליה.
בחתונה של החבר – שמתי את 400 שח.
כשאני התחתנתי ומר בחור החליט לא לשים.
האם יש פה חשש לגזל מבחינתו?
לא. אין חיוב לתת מתנות. ואם בנית על זה היכבד והתנה זאת בפירוש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer